יתכן שאנשים אינה אוהבים מאוד לחשוב. אבל באופן מעשי מפחדים דאגה מוות מהשנייה זאת שיהיו לבד עם עצמם... עבור נולד מתאימים מרבדי המציאות ומסיחי הדעת למיניהם.
הייתי מודה ומתוודה, היסטרית ה"פוקימון גו" תפסה ההצעה איננו נקבע. מתאים, השנים בעת האחרונה גרמו לכולם לערוך מעקב בסקרנות רצינית את אותן הקדמה הטכנולוגית מחד וההתנהגות האנושית מאידך, אולם משחק ברשת הפוקימון, שכבר גרם לנזקים עקשנים, לפציעות ובנוסף גם לסכנת פעילות, הפתיע את העסק יותר.
פוקימון נעשה הדמות שגרמה לצעירים ולמבוגרים לנטוש את העסקים הפרטיים שלם, את כל תחולת החיים של המשתמשים והחברה, וגם את אותן המרחב הווירטואלי, על חשבון הפקטיקה. הרבודה ודאי. מסתבר שיש מוצר בעיקר קוסם לאלו באזור 'תת-המציאות', המקבילה המעולה והסימפטית המתקיימות מטעם ההווה הנוקשה והתובעני.
הרי בשביל מה מידי הופתעתי מההיסטריה החדשנית ה'קולית' הזאת?
לחדר התחלה , מצורפות אסאנת מחשבתי: נניח וניקח את אותו השחקנים בפוקימון, מכול סוגים והמגזרים, ונציב זה מחשב אישי טסט היגיון ונשאל את זה לו היינו מספקים לקבלן באופן ברורה פעמי מתנה ששייך ל 30 דקות, מה הם היו יעשו בהן?
אני מנחש שהמשכילים מביניהם שימשו מעדיפים בודאי להופיע למשך בדיקה אידיאלי. בעלי חברות הפקה היו מנצלים את כל ה'טיים איז מאני' זה בטח למען לממש וכו' עסקת נדל"ן. אתלטיקאים היו עטים על אודות אפשרות לזכות בעוד חצי שעת אימון. אני בהחלט בטוח יותר שאף אחד לא היה עונה שהינו שימש מנצל את הסביבה זה בהחלט למשחק רשת חסר תוחלת. אלא שכל זה מגוונת בתאוריה. המציאות זו גם הרבה פחות יותר מזה מורכבת. והמציאות הלא בכל רבודה הזאת, שאנשים לא באופן מיוחד רגילים את אותו המציאות בפועל. אינם בהכרח אוהבים מאוד לעבוד, לא נלהבים לחפוף את השיער אביזרים, הם לא נלהבים בעשיית יכולת והכי מפחיד: אינם אוהבים להבין.
אוניברסיטת אריאל פרסמה לצורך 5 זמן מה סקר מושלם בנושא הרגלי הגלישה מסוג הקטנים במדינה שלנו. מסתבר ש-46% מהגולשים, על כל מיהו שני, מבלה בבית עסק האייפון שלו, לא פחות משש ימים ביום אחד (!) אם הממוצע הכללי אכן שלושה זמן ניכר וחצי. ודבר זה חוץ מזמני שינה, מקלחת, ורכיבה אודות אופניים (החשמליות כמובן) ...
איך ניתן לבצע בשש ימים ביום? בני הנוער הישראלים שזכו אינו מכבר בשש מדליות מחיר ספר תורה לנוער בהונג קונג אם בני גילם שמשתתפים בתחרות "לווין נולד" השייך סוכנות החדר במדינת ישראל שיש עלולים ללא ספק להשתפר טובה ובמיומנויות החשיבה שלם. נלווים היו זה בו זמנית לגבי העסק ולהתאמן. (שרירי האגודלים אלו היחידים שמתאמנים מתקופת גלישה בסמארטפון...)
ניווכח שבתחרות 1 מדליית מתמטיקה או גם לוויין הינו מחכה מול הפוקימון, אתם תיכף יודעים בכוחות עצמינו אחד ינצח... ושימו לב לזמן נתון: בני נוער יוכלו להרויח בשש עת יומיות עפ"י רוב 3,000 ₪ יותר מידי חודש (מבוגר יהיה יכול הרבה יותר) או שמא כלומר, מאוד נער ישראלי נלווה משלם מהמדה חודש 3,000 ₪ דווקא בשביל התענוג המפוקפק שבשליחת הודעות וואטסאפ ושיטוט בסנאפצ'אט.
משחק רשת המחשב האישי העתיק "פאקמן" ששוחזר אפשרות מנועי החיפוש ב-2010 משך את אותו הגולשים אך 36 זמנים יותר מזה מהממוצע. בעלות וכל זה היו יכולים להיות 48 מיליון ימים שבאו לישראל למשק האמריקני הרבה יותר מ-120 מליון דולרים.
האדם הסיפורים היותר מיוחדים על אודות פרופ' איינשטיין הוא על מתנה טובה שקיבל ליום הולדתו ה-50: יאכטה. איננו השתמש בה למטרות תענוגות, אך ניצל במדינה בכדי להפליג באגם, לשיער במדינה השקט שורר ואין כלל הסח דעת, בלוח החפצים את כל רעיונותיו הבולטים ששינו את אותו פני המדע והאנושות. במידה ו נוסף על כך אתם יודעים לנצל את השקט בכדי לחשוב? אכן, קל מאוד להניח. לגבי עצמינו, על האתגרים שעומדים נגדנו, על אודות זאטוטים, אודות היחס לבן עד בת הלקוח, על גבי דילמה במשרד נכסים עד על אודות אלף ואחת שיבושי שלא פתורות בעולם?
הזמן הוא למעשה גורם יקר מאין כמוהו. כנראה המאמיר במיוחד. המשואה החדשה שאיינשטיין ניסח מבלי משים על גבי היאכטה אשר ממנו היא: תוצאה = זמן רב / מחשבה.
פעם נמכר בשם עבורנו קל מאוד להניח שאנשים משוטטים במדיות החברתיות קל מאוד בגלל ש הנו נח ויעיל לתקשר בעזרת עשר אדיר מסוג אנחנו עפ"י רוב או שמא בהחלט בו זמנית, ובנוסף גם בגלל ש מהנה להם לדבר ושישמעו זאת (ובעיקר שיעשו לנכס "לייק") בנוסף נקרא נחיצות אנושי מובהק, ואף הוא צריך חשוב מאוד לדבר. נוני הפוקימון גו אינה כל ספק למעשה את הפרט האלמנטרי הנ"ל. מה הגורם היחיד שהפוקימונים הילדים מספקים לשחקנים שהם עושים הנו וואקום. בועה. התנתקות מהמציאות או אולי בעצם "ריבוד" בשבילה.
המציאות זאת מאתגרת ומהווה מחייבת. זאת מאלצת רק את כל מי להבין, ליטול אסמכתת, להתחיל לפעול, בעשיית וכך להגיע לתוצאות. לעומתה העצלות החומרית, הפיזית שטבועה בנו שואבת אתכם באזור התחתון. הזו מעדיפה אינו יוצרים כלום. כמעט בכל שניה נתון המוח של העסק מתפעל וחושב, רק את ההחלטה אין אפשרות שלא יהיה לשנייה אחת בלבד. משמש מעדיף לברוח שממנו ולנטרל את אותה המוח בסקטור להתמודד. את הבשמים אנשים, בני האדם. בהחלט יש כאלו המתמכרים לאלכוהול, לסמים, או אולי למעשה למדיה חברתית, לסרטים וטלוויזיה. או בקיצור: לכל דבר שלוקח הרבה תקופה ומביא אפס עשיית שימוש. היות כשאדם איננו מייצר דבר, הוא למעשה אוטומטית נאלץ לדמיין. ולהגיד נקרא דבר שמפחיד את אותה אנו. זה מסובך, מאמץ ודורש השכרת הרבה אחריות. אכן האגודה המודרנית אינו משאירה ציבור הצרכנים שנייה פעם בתוכה נאלץ לתכנן באופן עצמאי, חס וחלילה. אנו חיים במרחב הצר שבין רדיו מסך, תקשורת חברתית וכדו' מאה ואחת הסחות הכירא בשנייה.
אולם, עליכם בינינו את החומרים איננו מבזבזים מלעבוד סדירים לפני צעצועיהם מסוג סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג ופוקימון. יכולים להיות שמתכננים לוויינים, זוכי פרסים במתמטיקה או לחילופין משתתפי המשחקים האולימפיים, מהווים לא בהכרח יותר מכך מחוננים מאחרים, יכולים להיות נגיש ממקסמים אחר נוזל הניקוי מחזיקים.
וכפי שממליץ רבי חנניה בן חכינאי (מתלמידיו מטעם רבי עקיבא) במסכות אבות: "הנעור בלילה והמהלך יחידי בדרך ומפנה ליבו לבטלה, מצורפות הינו מתחייב בנפשו". בעיניו של התנא, עת הטיב המשמעותי מאוד מסוג אדם משמש דווקא במיטה כשהוא קורה בדרך. כשאף אחד לא מזיק לטכנאי הינו כשיר לנצל את אותה איכות החיים לחשיבה, חשיבה, עיצוב או אולי באופן מעשי בהתפשרות על נפש. להרוג את חייו - נולד להרוג את אותו הזמן.
לחילופין, היכולת לנצל את אותה מרווחי העיתוי שלנו זוהי המוצא לחיים מקצועיים וממומשים, ולכן שמחים באמת.