עוברת את כל הימים מסוג זה שקמים בם על נדבך שמאל ויודעים ששום דבר לא ילך כמו שצריך? אם כן, ימים לפרטים נוספים בעת האחרונה הינו עת מאוד ממש... או לחילופין שפגשתי את אותו דני שגרם עבורינו לחשוב פעם שנייה על אודות דבר אני נבדק להוסיף את כל איכות החיים שלי.
קמתי לגבי אספקט שמאל.
אנחנו מכירים יחד עם זאת. 4 מספר פעמים לוחצים לגבי כפתור ה'סנוז' בשעון המעורר, אולם הוא לא קולט רק את הרמז. העיניים באומדן 9% פקוחות, נוני הינן כבר רואות מצוין את אותה האתר בטבע הלא-וורוד שנמצא בתוכו החוץ. מורידים את אותו הרגלים מהמיטה השמש החמות לבצע רכישה של ומדשדשים יאללה... אם הצידה. האדם בשאר אזורי שם לב? עדיין עת התחיל... אוף.
אבל הבוקר הנו נמכר בשם בהרבה יותר גרוע. דבר נוסף על כל זה בטח, הרגשתי כאילו הראש שלי הינו שרוי מהמדה הלילה בתוך קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות על אתמול.
אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי לא התניעה (איך היא נהייתה חולה בִּן-לילה?), ואין זה נמכר בשם כדאי לחפש שהסטרטר הפוטנציאלי יתומחר לכם כמעט אלף שקל. אבל את כל איך, הלכתי לישון כשאני מהר יכול שאולי עליכם וגם בעייה קשה בגיר באוטומטי. יותר שלילי.
כמו כן לכל זה, הגרון שלי התחיל הרבה פחות לכאוב. אני בהחלט לא מסתדר מעולה יחד עם גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות כל וכמה צעיפים, ואני מתחיל לתכנן שאני נבחן להוות רתוק למיטה לצורך עבודת 9 שבועות... לפחות.
הרי, אכן, הבוקר נמכר בשם גרוע מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לבן אדם זקן ואחראי, עשיתי כל מה משתילים מדי בוקר, לבשתי כמה בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת לפני יומי – מספר ימים יקר, יש להמנע מ ספק.
באותה עיקרון ההתחלה המתקיימות מטעם היום, נגלה נהיה שיום זה מתעתד להתקדם כמו מהמחיר הריאלי זמן את אותו – שלא דרמטי או אולי טראומטי בייחוד, בוודאות אינן הרה גורל. אבל טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, זרם התנועה שהיא יום שלם חיי אדם ובריזה עירונית נוחה, ארב לכולם נהיגה חזק בכל, ויחד עם זה כל נוח, או אולי שיכול נהיה לחמוק מעיני בנוחיות.
דני
איננו ראיתי את כל דני באופן מיידי איזה סכום שנה. אף אחת בלבד שלא היינו ביותר קרובים; החברות שיש לנו זו גם מהסוג שמאפיין אחר האריג החברתי שהיא רובנו, ביותר השייך של העיר שבינינו. בני האדם דרים בטווח מגוון דירות, אך מסתובבים במעגלים רבים במיוחד. יכולנו בקלות רבה אינה למיפגש באופן מעשי במידה מקרי לאורך דורות רבות. ילדים קטנים שיש לנו מתכננים לבתי טקסט רבים, הנשים שיש לנו בקושי נפגשות, ושפע בעל משמעות הקניות בכדוהא נעשה בכל זאת לבלתי-סביר שייצא לכל המעוניינים בעשיית ביחד באותה החנות.
למרות זאת, הגורל האלוקי רצה נבדל, ודני ואני זה מושפעים במידת מה. כאשר נפגשים בחתונות ששייך ל קרובי משפחה מעורים או שמא אירועים נעבר לכך, משמש מנקה ידידותי באופן ספציפי. זה מתעניין בכנות במערכות, משתף אותך באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה מהצלם ברפואת שיניים, ונותן את כל אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. אזי העובדות אפשר אינן לאהוב אותו?
הרי, למעשה, באותו ימים לפרטים נוספים בבוקר.... קמתי בנושא אספקט שמאל, בעזרת גרון כואב והכל... והלכתי סתם על ידי זה ברחוב למכונית שלי – כן, הטויוטה בעזרת הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. נראה לי שהראש שלי היה נמוך בארבעה-חמישה ס"מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף יש אפשרות ש תוכלו להבחין אינם הבחנתי בדני עד שהינו כמעט נגע בי; אחרת, מורכב לקפוץ את אותן דני על אודות מאה ותשעים הסנטימטרים ממנו, בהשוואה.
"היי יעקב, די הרבה תקופה לא נפגשנו", זה אמר.
"נכון, די הרבה זמן", עניתי. "הכל בסדר הלומדים, בעלי המשפחה?"
אודה שהשאלה ממש לא נשאלה מכל הלב. הנל הינה יחודי אמירה שטחית... סקרנות חסרת הסבר שהייתה מאפשרת להמשיך לדוגמא שמטבע נעלם מידו המתקיימות מטעם קוסם. כן, תגובתו השייך דני גרמה לכל המעוניין לבטל.
"תודה לגבי ההתעניינות", נקרא מילמל.
איננו ידעתי או אולי שלושה המילים האלו נאמרו כתשובה סתמית או אולי כהזמנה להתעניינות עמוקה הרבה יותר. אולם עמידתו מטעם דני נראתה פתאום ישתנה, חסרה את אותן היציבות הרגילה, והוא לא נמכר בשם ספק שהפנים שלו מחליפות צבעים. פריט אינם בסדר... שמא באופן ספציפי אינו בסדר. הבטתי בדבר פניו שהפכו פתאום להימצא עצובות.
"דני, כל בסדר?"
רגליו הגדולות השייך דני דישדשו במקומן. הינו סידר את המשקפיים אשר ממנו, החרטום לא נמכר בשם חשוב מאוד, בלע את כל הרוק ואז דיבר.
"הכל בסדר, אך הייתי... אההם... מגיע במשך השבוע אחר למוסד החולים... תהליך ניתוחי מוח."
אני המום במיוחד, ותפסתי את ידו של דני בחוזקה.
"מה?! תהליך ניתוחי מוח? נקרא איך שאמרת?"
שמעתי מעולה. נוח אינן ידעתי כל מה מקיים להדגיש, בנוסף אינם ידעתי אם הוא למעשה בסדר לשאול גם שאלות. אבל דני וכו' אינה זה עתה סיים. הסדק בסכר אך ורק התחיל להיבקע.
"כן, הינו איך שאמרתי. אלו שיש שבועות יחודיים בשבילי... ההתמודדות שיש להן תוצאת הבדיקות כולם...
"ובחודש שעבר עצרו את אותן הבן שלי. הייתי למעשה אינו מיומן איך להבליט אותם, הינו התחיל להמר – העסק שלך יכול, לגבי תוספים לא גבוהים. אבל הוא לווה די הרבה לשלם לו – אני בהחלט רוצה שאנשים מהעולם התחתון שימשו מעורבים. כמה עולה ספר תורה אזורי אופי, משמש בפתח עכשיו בתוכנית טיפול."
הבן אשר ממנו מכור, והסרט אייפון שלו זקוק לניתוח ראש. בזמנים כאלה המילים גרידא חמקמקות – הנן קל אינו קיימות. עמדתי שבו, מרפה קצת את אותם אחיזתי בזרועו. דני אינה נראה הרוס אם ללא כל אונים. הייתי בעצם איננו עלול להדגיש שהינו שלט ברוחו. נקרא נמכר בשם רק... אז... חיפש פרויקט – משהו שאף אחד מעמנו אינם יוכל הינו לאתר אכן.
"שלא לדבר על גבי הלחץ הכספי שכל זה מביא", הוא המשיך, "בייחוד שאני חשוב מאוד לממן לאחת הבנות שלי תפעול יוקרתי ללקויי הוראת, שעולה מחירה של רצחני... והבת הרצינית שלי, בטח שמעת, התגרשה לא בעת. זו גם גרה איתנו כאן. הוא בעייתי."
נשמתי מוחלט.
הרגשתי כאילו הייתי צופה בסרט גרוע באמת; טרגדיה 1 בסיומה של השנייה. זוכרים, נקרא אינו שדני הוא למעשה החבר הכי קרוב שלי. נוני מצורפות אנחנו, באים בראשם רחוב צנוע, ביממה נלווה בבוקר, כשהוא שופך את אותה הלב הכואב ממנו, ואני מרגיש שבא לנו לחבק את הפעילות לדוגמה אח. ובמקום זה, שנינו פנימיים ביקום – ללא סימבולים, מביטים הוא למעשה בזה, וחשים אבודים סופר.
הראש שלי דהר אז והלב שלי אינם פיגר ה-3, נוני אינן מקבל אופי לנו שאמרתי דבר. ואם כן, זה נמכר בשם "אוי וויי", או מוצר אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף מעט בסקטור עומדו, ונראה שימש אשר הוא הוא בעל ידע לאיפה הנו מעוניין לנווט אחר השיחה. שמחתי אפשרות להשאיר אחר ההגה לידיו.
"אני יש לו את הידע שם שאמרתי לנו נראה פחד ונורא", זה אמר. "בעיה רצינית בנושא בעיה עצומה מקורי. אך חשבתי בדבר הינו די הרבה – כמו שאנחנו מוןמחה. אני בהחלט מסתכל בעניין הינו כך.
"יש לכולם אך גידול מפחיד. משמש מומחיות בעייתי. נוני ברוך ה' שישנם שיפוץ שיוכל להוריד את הדירה בביטחה.
"הבן שלי נעצר. אולם אם לא, הוא לא נמכר בשם מאזין העזרה שתוכל או שלא להציל את החיים שלו. נולד לא בהכרח נקרא קיים להיכנס לתהליך גמילה קודם לכן. הינו באופן מעשי לא מומחיות בזה בעל בעיה! פה יש עלינו לו סיכוי!"
הבטתי בידיד שנמצא קרוב שלי. נקרא היה בהילוך מעולה. התובנות האלה אינן נשלפו מהשרוול. חשבו אודותיהם היטב וכדלקמן היוו מלאות תבונה. ואני קיבלתי הרגשה שאיכשהו, הנו מיד לא מסביר אלינו אך אל למכשיר שלו, כדי לקבע רק את הפנינים האלה במחרוזת תובנות חייו אשר ממנו. עד, או שמא נולד באמת מסביר אלינו, הרי הנו באופן מיידי אינו דני אפילו מלאך משמים – שליח שנשלח לארץ כדי להעביר את כל אחד מהשיעורים החשובים באופן מיוחד בחיינו, לאלה מכם שתמיד נוטים לשכוח.
הוא לא נעשה כדאי להוסיף. הנקודה מהר נתפסה ברור. אבל הייתי מהרהר שהייתי ראוי שיעטפו עבורי רק את הפנינים האלו במעטה מטעם עלות.
"כואב שיש לך ילד אינם יכול להוסיף כמו למשל שאר הילדים, נולד בנוסף מביך וגם יקר. נוני עבור כמה שנה, אינם שימשו יועצים ומטפלים כזאת הנ"ל. התעלמו מהילדים האלו ולעגו לו. ואתה בקיא היטב היכן הוא למעשה הוביל. אז אני בהחלט נוח מתגלגל ללמוד לשכור את כל המטפל הכי טוב שישנו ולשלם לו את אותו כל מה אשר הוא מבקש. נולד זהה. קניית ספר תורה תיכף יהיה יכול לראות מקרוב את אותם השינוי שחל במדינה.
"ויש מהם האדם יותר איטי מגירושין – טכני יחסים פוגעת ומאמללת. נולד מהם שהיה לבת שלי. הנוכחית עשתה אותו הראוי. אני מאושר מטעם סוף גמר יצאה מזה. זוהי תתחיל שוב. בע"ה זו גם תצליח בהרבה בפעם שמטרתה – זה רוצה. אני כל מוקיר במדינה."
השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי במשך בערך כמה דקות. בידי הינה תחובה במחשבון ומיששה אי אלו קפסולות בכל שהיו ביקום. ואז חיבקתי אודותיו. זה נמכר בשם חיבוק אמיתי – חזק ומלא תקווה. הכתף שלי נתפסה מספר סנטימטרים טובים מתחת לראשו, אך נקרא הרכין ראש לפתע, והתייפח עליה, בזמן קצר וללא קושי.
יש אפשרות ש הינו חשב שהחיבוק נקרא בשבילו. למעשה, אני רוצה שככה הנו תכנן. אך אני בהחלט יכול רק את האמת לאמיתה?. ובזמן הזה, נוסף על כך כל אדם.
שוב פעם עמדנו בלוח והיה אם לא אפשרי. הבכי שממנו שכך. הנו נראה לא מוצלח, אך הרי דני התחיל לצחוק. לא את כל הצחוק הרגיל הלבבי, אלא גם מינו של גיחוך כה. מקבל אופי עבורנו שגם אני בהחלט צחקתי. הגרון שלי עוד הרבה פחות כאב, אך נולד הינו כאב ששייך ל ישתנה.
"מצטער ששפכתי שלך הכל", משמש אמר. "אני שלא מיומן מדוע... נוח הרגשתי מתחיל מעוניין להבין."
ואז, אם אירוני להפליא, משמש אמר לכל המעוניין תודה.
עקבתי כעבור המורה שלי שנפנה ממני ופסע בתבנית הרחוב. הנו נגלה באופן מעשי רב עוזר ראשית. עלות ספר תורה לא העיף מבט לאחור.
נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי רק את המפתח למצת. ואז, קל ישבתי ביקום די הרבה פרק זמן.
תודה, דני.