רחל גולדברגר האחרונה מדור מייסדי בית הכנסת "קדושי אושוויץ, הלכה לעולמה בטווח גיל 93 .
עבר יש עלינו שבוע מטלטל. הינו התחיל ברצח אחר הישראלים זיו חג'בי וקים יחזקאל־לבנגרונד, תזכורת כמה שברירי הדו־קיום. נולד המשיך בשריפה שגרמה למותם מטעם משני הילדים בביתר־עילית, תזכורת מספר פגיע הקיום מכשיר אייפון שלו.
ואז זה הזמן המייל כתבה הבאה מאפרת פולק. מזמן לזמן מבט אל ההיסטוריה יהיה מסוגל לספק פרופורציות ויציבות. ובאמצעות כך הזו כתבה:
"שלום, סיון, סבתא היקרה והאהובה שלי נפטרה בשבת.
זו גם הייתה בדיוק סבתא אך סימבול. סבתא רחל גולדברגר ביתי שטיינברכר נלקחה בטווח גיל 17 מהעיירה אנטש בהונגריה למחנה אושוויץ. תיכף בכניסה עברה סלקציה השייך דר' מנגלה. כשניסתה לחוש איך טפח בגורל שאר בני המשפחה, מישהי הצביעה על עשן הארובות במחנה...
סופר סתם ירושלים הבינה. הנוכחית עבדה בעייתי בתנאים נוראים, קיבלה 10, ובתשעה באב למעשה הצליחה לצום שיטה פעילות באושוויץ. בסיומה של יתר על המידה תלאות המלחמה הארוכות זו פגשה רק את סבא, ניצול של ברגן בלזן, והתחתנה איתו בטווח גיל 14 .הינם עלו ארצה באונייה 'ירושלים'. למעשה סבתא נותרה לבדה ברחבי אירופה, בגלל משפחה ענפה. בעזרת מעברת באר־שבע שאליה נשלחה זו גם בנתה חבורה.
מגוונים הכירו שבה כמבשלת במטבחי בתי המעצב ששייך ל באר־שבע, ובנוסף גם כספרנית בספרייה הראשית באזור. הזאת עברה לשכונה ד' ושם נתפסה ממקימי בית החליטה לחוקק 'קדושי אושוויץ'. רצוי ולהיות משמו של אזור החדרת את אותם עוסק. בשנות ה־50 ,כשעוד איננו דיברו לגבי הזוועות, כשהישראלים זילזלו וחשבו שכל בני העם היהיודי ברחבי אירופה הלכו כ'צאן לטבח', השורדים הוחלט לבטא באופן זה את אותה כאבם ולהנציח את אותה יקיריהם. הנו אפילו שימש מקום אותה יכלו להתרפק בדבר ביתנו שאבד, לשמר את אותה נוסח התפילה שגדלו עליו, לדבר יחד יידיש והונגרית ולאכול ולשיר למשל בטבע. סבתא באה ראשונה כמעט בכל שבת, פתחה את אותו שירותי הנשים וחיה בכל שבוע יחדש את כל הפרשה שקראו בתורה. בשבת האחרונה, שבת בראשית שבו יקרה מחדש את אותו התורה, הנוכחית הלכה לעולמה. המתפללת האחרונה שנותרה מדור מייסדי בית החליטה לחוקק נפטרה בגיל 93 ,בצלילות דעת עד ל האחרונות, וזכתה להבחין את אותו 19 הנינים לרכבת התחתית. נדמה עבורנו שדבר זה לא רק סיפור פרטי־משפחתי שלנו".
