אני יקר בגלל ש יש צורך עבורנו בהרבה מ-1000 חברים וקרובי משפחה בפייסבוק, בגלל ש אני שנון וכי... תמיד הייתי כזה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.

אני יקר בגלל ש יש צורך עבורנו בהרבה מ-1000 חברים וקרובי משפחה בפייסבוק, בגלל ש אני שנון וכי... תמיד הייתי כזה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.

הייתי מפואר, הורינו שלי מחליטים לנו זה מאותו רגע של שאני מוקדם. במקומות אחרים 1 אני ניסה לעצור את אותם רגש הייחודיות שלי, הורינו שלי הגנו עליי בחירוף נפש, כיווני שהם ידאגו שאני יקר. מורים וילוץ אינם שיבחו ההצעה – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להתנהג אליכם כאל ילד מובהק - הוחלפו.



אני בהחלט מיוחד היות שקיימים עבורנו יותר מזה מ-1000 קרובי משפחה בפייסבוק, ובגלל שאני משגר ציוצים נחמדים בטוויטר. אני בהחלט מיוחד בגלל שתמיד אני בהחלט כזה. ואם תנסו לעמוד בדרכי, אני ארמוס אתכם. ברוכים הבאים לעולמי.

או לחילופין יותר מזה מיועד, ברוכים הבאים לכאן אותה נהיגה מדאיג מטעם 30% מתלמידי האוניברסיטה סוברים שאם זה טרחו לפנות ללימודים, אזי בודק לטכנאי באופן אוטומטי לפחות ציון "טוב".

שקלול בדיקות רבים, שפורסם בתוך אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית מסוג מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע אותי. התוצאות הטובות המשוקללות שהיא 72 מחקרים רבים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בשנת 1979-2009, גילו צניחה מטעם 40% בהזדהות רגשית תוך שימוש הזולת, כשהירידה המשמעותית באופן ספציפי חלה בעשור בעת האחרונה. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו שמצויים רעיון תפיסה ששייך ל מישהו אינו יימצא לנכון כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו השוואה לגבי מי אינן מסכים איתם, ונראה שמזלו לא טובה שהיא הזולת בסמוך אינו משפיע על תלמידי הקולג'ים השייך ימינו. עפ"י רוב 10% יחידות ה-20+ בדירות מיד חוו סימפטומים הנקרא הפרעת קטנות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 65 ומעלה.

אבל כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים המתקיימות מטעם הקולג'ים, התגובה המדהימה נתפסה, "את כל מי אנחנו נכנסים להפתיע?!"

בניסיון לפתוח אחר תופעת חוסר האמפתיה, רק אחת התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותה הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, בסמוך הספיק שישנם 20,000 אשת נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה אם לא טוענת שעידן הרשתות החברתיות, בה לקרובים עליכם עשרות משפחה והחברים, נוני לא הרבה קשרים רגשיים cpugk, מורה לקרובים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. זה עפ"י רוב כאילו שהם כבר מעדכנים את מצב הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני מ...ת על אודות הרצפה הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.

אחרים טוענים שתוכניות הריאליטי, אשר בהן מיליונים צופים היאך אנו מושפלים בפרהסיה, או נלחמים הוא למעשה בזה למען להמצא השורד, החנון/היפה עד הכוכב כתבה הבאה, מבטלים אחר הרגישות היאך מסוגלים אנשים להפנות תשומת לב ללקוחות נוספים בריאליטי השייך איכות החיים.

התיאוריה השלטת ביחס לעליה בנרקיסיזם הזו, הנקרא נגרמת פעמים רבות בגלל תחושת פרטיות שמוטבעת בילדים אפשרות המבוגרים, מהעריסה ועד לקריירה. ילדים קטנים שכל הזמן שומעים שהם הכי טובים ברחבי אירופה, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי מבריקות, כוכבי-על, מדהימים, ענקים, אדירים...! שאין בהם איחוד לשום הישג פשוט, נעשה להאמין בזה באמת, ולראות בעצמם את אותן מוקד היקום.

לפעמים הורינו מתווכחים תוך שימוש כל מיני בעלי תפקידים – לדוגמא בעל מקצוע ביה"ס, מאמני ספורט, מכינים או לחילופין שכנים - על מנת להקפיץ רק את הילד שאיתם בנוסף לרף אליהם הם ככל הנראה מטרתם (לימדתי בתיכון לאורך 10 שנים, ואני ממש לא כשיר למנות את אותו עשר הפעמים אשר בהם התמודדתי בעלי הורים האחראים נצלנים ומאיימים, שדרשו ממני להעלות את הציונים לזאטוטים שאיתם, אינה באו לשיעורים, אינה הגישו עבודה או נכשלו במבחנים). לילדים קטנים היום חיוני מורים פרטיים לעזרה בעריכת מסלולי מרחב, ומומחים כותבים את אותה עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, אנחנו אומרים לו כמה שאנו טובים. אם כל אלה איננו מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, יש להמנע מ עבורנו דבר כל מה בהחלט.

"אנשים רבים אפשר לראות בתלמידי התיכון ששייך ל הסביבה – המכונים מפעם לפעם 'דור האני' – את אותם הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, שיש לו הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט סופר בהיסטוריה המודרנית", מספרת תמר קונרת', רק אחת המצווה של החוקרים שפרסם את אותם המחקר. הקולגה בידה, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין נולד מפתיע שהדגש הממשי על האני מלווה בפיחות מקביל בערך הזולת".

העסק שלך אמא אדמה

באיזה אופן קשורה היהדות לדגש הרב בדבר האני? במקרה ש היהדות זו פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, איך זו מחדירה וודאיים ביתית מבלי אגו, ואינדיווידואליזם בלעדי אגוצנטריות?

היהדות ביותר איננו נרתעת מלהכיר בכוחו שהיא הגורם היחיד. המשנה (סנהדרין ד, ה) מגלה שכל אחד ואחד נחוץ לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה בכל זאת עושה בחשיבות האדירה שקיימת לכל אדם ביהדות, או גם לתחנה שרוב הבריאה  נתפסה זהה, גם או כל מי הזה היווה העיקרי שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה ציבור הצרכנים ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מספרת את אותן המיוחדת המיוחדת כמעמד הביקוש עמו אסמכתת אדירה ואפילו לא זכויות יתר או אולי פריבילגיות.

התלמוד (קידושין דרך, ב) אומר שעלינו לשחק שמצויים אחר העולם כאילו הוא למעשה עכשיו לגמרי במידה של איזון מקיף אחת מושלמת לרע, והמעשה השני של החברה נקרא הוא למעשה שיכריע את אותם הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה זה מזכירה לך שהגדולה האישית שבבעלותנו איננו רק מתנה, אלא הרבה אחריות רצינית, מהסוג שמביאה את הצרכנים לדעת שמידת המיוחדת שנותר לנו כדאי מציאות למוצר איכות הבחירה שמטרתה שעושים. חיוני להטות את אותן העולם לכיוון הטוב, ואף אחד לא יכול לעשות יחד עם זאת עבור המעוניינים. מלעבוד אל מסגרת שכזאת נותנים לעובד כמותם של  עצומה המתקיימות מטעם האחריות של ומאמצים. גישה זה בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותו רגישותנו להשפעת מעשינו על אודות הזולת.

כשאנחנו חשים אי אלו מיקרים אינה סובבנו את אותן אמא אדמה בכיוון המציאותי, הוא מעורר בנו ענווה, ומרחיק מכם את אותה  מחיר ספר תורה . אך גם או טעינו מזמן לזמן, הפרספקטיבה הרצויה גם תהיה לצפות כאילו הבריאה  כולו הדבר תלוי בהחלטה הבאה של החברה. דבר שגם מסייע ב לנו ביטחון עצמי לקום לאחר כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בשטח שבה אנשים רבים היוו חושבים שהאגו שאליהם נפגע לא קל מהמדה ועוזבים.

כשהיהדות מלמדת ציבור הצרכנים להאמין שכנראה אנו יוכלו לעשות לשינוי משובח ברחבי אירופה הוא, בידי הקרבה ועבודה לא קל, הזו מכוונת אותכם לקנות את אותו היכולות והגדלות האדירים של החברה שלנו, בנתיבים חסונים ומחזקים.

באמת, אני בהחלט מפואר, כיוון שאני אחראי מאוד לשפר בנוסף את אותו שאר אמא אדמה למיוחד.