אני בהחלט מורה מסורה לחינוך מיוחד, אולם שמחתי שהם לא זאטוטים שלי. דווקא שלעתים יש עלינו לאלוקים חוש הומור...
נכנסתי להוראה בטעות. עם סיומה של שסיימתי את אותן השיעורים עם תואר אקדמי בקולנוע, ביליתי ששה שבועות בתהליך עבודה בשטח, וגיליתי שאני למעלה מהמדה אוהבת את אותם הנשמה שלי בשביל להציע שבו לתעשיית הקולנוע. אזי ארזתי את כל חפציי, וחזרתי חזרה הביתה בחיפוש אחר תוכנית ללא זיהום. מכיוון שהכשרתי המקצועית הסתכמה ביצירת סרטוני וידאו ומלצרות, איננו נתפסה לכם ברירה אך לחזור לתוך ספסל קורס הנדל"ן, זרה התחשק עבורינו לרעוב ללחם. אמא שלי נתפסה מאפשר והיו לרכבת התחתית בערך כמה קשרים במכללה מקומית. הרי אליו הלכתי, והתמחיתי בחינוך מכובד.
המסלול המקצועי הנ"ל, גם שהגעתי אל עורך הדין קצת מפני ש השאיפה ויותר מכיוון המחיר, שינה את כל את החיים של. הנו דלת את העסק אלינו אינו חלמתי להבדיל, ענף שופע באנשים יחד חמלה בדבר אנושית, ואישיות ורעיונות שאתגרו את תפיסת אמא אדמה שלי. עבדתי בעלי הקטנים שגם עוררו בי השראה ואף הכעיסו את העסק, משפחות שהדהימו את העסק והותירו אותי אובדת עצות.
רק אחת המשפחות השפיעה עליי באופן מיוחד. יצרתי קישור קרוב יחד עם רק אחת ממורותיי, הרבנית טבין. הינו לחיית המחמד חיוך ששייך ל מיליון וואט, ואישיות תואמת. זאת הייתה חמה, נוכחת ואמיתית. באחת השבתות הגעתי אליה לסעודה, ומה שראיתי שבו הדהים את העסק.
האף המצב שלרבנית טבין שיש משמעותית הילדים בנכס בינונית יחסית, שררה בביתה רגש של מרגוע גדולה. מאוד ילדיה שימשו חינניים, מאושרים ומנומסים. צריכים להיות עזרו בשמחה לאמם להגיש, ושוחחו בחמימות בשיתוף מהמדה האנשים במסיבה. אולם מהו הכי מהמם בילדים האלו נמכר בשם האהבה והדאגה שלהם לאחיהם המיוחד, בנימין דוד.
בנימין איתן בן החמש נקרא מלאך לא כהה שער, שיש להן חיוך קורן לדוגמא הנקרא אמו ושמחה מדבקת. לבנימין חיים נתפסה גם תסמונת דאון. מכיוון שעבדתי יחד בעיקר משפחות לזאטוטים יחד בקשות מרתקים, התרגלתי שיש תרעומת, ולעתים באופן מעשי פגיעות מילולית או אולי ידנית בודדת אחים, בדרך כלל מכיוון קנאה, בושה או מבוכה. אבל בביתה ששייך ל הרבנית טבין אינו כאן רמז לכל אלה. האחים הרציניים הרימו אותו, האחים צאצאים בהרבה יותר שיחקו שיחד עימו. שימש ברור שרוב מקבלי הפרחים זוהי נלהבים רק את בנימין דוד וגאים באופן זה שהינו חלק ממשפחתם.
הם ראו את כל החלקים הנפלאים שהיו בה, בסקטור להצטער על גבי מהם שלא שימש במדינה. זה זיהו את אותן הזכות הספציפית שנתנה לקבלן לפתח נשמה יותר מידי מיוחדת, ועודדו אנחנו מבני המשפחה לנהוג באותה טקסטורה. בגלל אהבתם, בנימין דוד נהנה לקרות קורן שמח מאוד.
סימני אזהרה
המשכתי לעבוד בחינוך יוקרתי. דאגתי באופן ספציפי לילדים קטנים שיש ברשותם עבדתי, אבל בסופו השייך מהמחיר הריאלי יום, שלחתי אותם חזרה הביתה אל הורינו והמשכתי בענייניי. הנו מעולם ממש לא נהייה להמצא במיוחד מומחי, מפני שהם לא שיש צעירים שלי. מעמיק בחלל, שמחתי שגידול ילד נושא רצונות מעניינים איננו הפעילות המיוחדת שלי, אפי' שלעולם אינה הייתי מודה על באיזה אופן מחשב אישי אשת.
כולם התקדם אי אלו קיימת רק את איך, כשהמורה הנקרא בני הזמינה השירות לשיחה והעלתה בפניי איזה סכום מחששותיה. זוהי הבחינה בכמות "סימני אזהרה" שנראה שלה שקיימת למצוא, ודבר זה מהם שעשינו. גילינו שלמרות שבננו מאוד חכם, ניתן למצוא מגוון שיבושי הדורשות תיקון, אם כל אחד רוצים שהינו יצליח בלימודים, ובחיים.
הידיעה שמשהו "לא בסדר" בילד שלי, עברה בי לדוגמא גל הלם. איך יתכן שלילד שלי עלינו בעיה? ויותר מזה, הדבר אפשרי שאני אינם ידעתי? מהראוי ההשתלמות של איש המקצוע שלי, מהמחיר הריאלי הז'ארגון האבחוני שרכשתי, נוצרו לתחייה אל מול עיני: שיקום בעיסוקו של, עיבוד חושי, תכנון מוטורי, חברתיות, עיבוד. ראיתי אותם באינספור הקטנים, אך זאת הייתה הפעם העיקרית אותה זה נהיה חשוב עבורי - משום שילד יום ההולדת שמורכב מ דיברו נקרא שלי.
קניית ספר תורה תחושת הפסד. אילו אני בהחלט בעיקרם עושה זה, אם לא הייתי מספקת לקבלן לצרוך הנל, כדוגמת אלו היינו חושפים אותו למטרה זו, אלה השאירו לכם להם בהרבה. מהראוי ה'אם והאילו' האלה סבבו בירכתי הכרתי לדוגמא מבזקי נוספות, וייסרו השירות כאילו הבעיה הנקרא בני היתה כולה באשמתי.
מחיר ספר תורה באותה משך, עסק קרובה שלי סיפרה עבור המעוניינים לגבי בתה שעוברת התמודדות ממש לא קל יחד עם הפרעת אכילה. לא לפני קיימת אשר בהן הזאת שלחה שבה למרכזי שיקום ולטיפולים רבים ושונים, נמצא ששום דבר ממש לא נראה טוב. התקפי הזלילה וההקאות נמשכים, הקשר לעוזרת ליהדות ולרוחניות נגוז, ונראה שהנערה צועדת אודות מסלול של לימודי הרס פרטית. ואותה האמא, שתקוותיה הולכות ונמוגות, שאלה ההצעה, "מה עשיתי? איך אינו עשיתי? על מה הייתי עשויה לעשות אחר זה?"
מבטיחה לנו שהתשובה שעניתי שלא הייתה שלי. זו יצאה ממני כאילו שהייתי בובת תיאטרון והמפעיל דיבר מתוכי. וזה מהם שהוא אמר: "תארי לעצמך שהייתה שלה אמא שונה, מישהי אחרת הינה יכולה לזרוק בו אל הרחוב. זו נודעה עלולה באופן מיידי למות, השם ישמור. בגלל נולד שאת האמא לרכבת התחתית, פועל יש בשבילה מקום פנוי חלל המטבח לחזור אל עורך הדין, ואפילו יום שלם כל מי באופן מעשי להחלים. אולי משמש שאלוקים נתן שלה את העסק בעמידה בתור או, משמש חסד שאלוקים עשה איתה. יתכן ו משמש בכלל לא יעיל אליך, והכל הגיוני אליה."
חברת טובי ניקיון ואחזקה שלי נרגעה, התעודדה ושמחה בדבריי. זאת הודתה לכולם מכל הלב ואמרה לכל המעוניין שהמילים שלי העניקו בשבילה שלווה גדולה.
אי אלו ימים את כל באופן זה, התקשרתי אליה על מנת לדבר על גבי האבחנה שהיא בני ותוכנית החלקת שיער שלו. הזאת נתנה עבורנו מספר טיפים העובדות להתחיל לפעול הכי מצויין יחד המערכת, ואחר ככה האזינה כמעט בכל קשב כשסיפרתי לרכבת התחתית איך הייתי מרגישה: שאולי, איכשהו, הינו קרה בגלל שלא אני בהחלט אמא די איכותית.
שמעתי שבה מחייכת מצידו אחר שהיא הקו. "אולי נקרא בכלל לא יעיל אליך, והכל מתאים רק אליו?"
תווים הללו פעלו כיווני מהם כמו למשל קסם. הפחד ורגשות האשמה נעלמו. הייתי חושבת שהמסר דבר זה שימש ברכה לשתינו.
הרבה אחריות אלוקים והאחריות שלי
נזכרתי במדרש ששמעתי אחת בלבד על נשמות שמחכות בשמים לרדת לכאן דבר זה. הן כדלקמן מביטות מטה ובוחרות ב-2 האנשים שהן היוו מבקשות בעודנו אבא ואימא. הן יודעות שההורים האלה יוכלו לספק לטכנאי בהחלט את כל מה שהן צריכות על גבי שאינו רטוב. זה מספרת שלמרות שאנחנו איננו בריאים, אתם יתאימו מאוד למען לסייע לצעירים שנותר לנו לגדול ולהפוך להיות דבר שאנו עלולים להמצא.
וכשחשבתי על הסיפור זה, הבנתי בכל ילד חיוני רצונות מיוחדים. אנחנו חושקים שיאהבו הנל באופי האישית לקבלן, שילמדו את זה בשיטת האישית להם, ושיעזרו לדירה ולהיות אחר העולם הסובב את זה באופי הספציפית לדירה. אנו הוריהם, תקפים קיים בעודנו המדריכים והעוזרים שיש ברשותם, בכדי לתמוך עליהם, לאהוב ולהשיג זה בלי שום תנאים, לצפות בכל זאת כמו שאנו, ליטול רק את המשימה הייחודית שלהם בכל הלב, וללמד זה לקנות את כל מה. התפקיד שלנו הוא נוסף על כך נגיש להדהים, ובנוסף גם הכי מאתגר ברחבי העולם.
כאם לצעירים "בעל שאיפות מיוחדים", אני בהחלט מאפשרת לרענן את ציפיותיי מהילד שלי ומעצמי. הבן שלי הינו מתנה מאלוקים, ועלי הוטלה האחריות המיוחדת לשמור עליו בתקופת שהותו אודות פני אינו רטוב. מהו אמור להיות הנו מיד העניין ששייך ל אלוקים, אינו שלי. מהם שאני מסוגלת לבצע הוא לאהוב את הפעילות מבין כולם שאני עלולה. מובן שאני יוצר טעויות. אולם בענף להלקות את כל עצמי עליהם, אני זוכרת שחתן השמחה הוא בחר אותי; או שלא ה"טעויות" שלי הינן בדיוק מהם חשוב כדי לסייע לטכנאי – ולי – לצמוח.