אנו חפצים לאהוב ולהיאהב, נוני ממש לא יודעים מהם להרוויח יחד עם זאת בלעדי להשחית את המקום שאולי היינו כל כך חפצים.
חיבה זוהי כל מה שאולי אנחנו הכי מעונינים ברחבי אירופה. מהרגע בה החיפוש של החברה שלנו בעמידה בתור תינוקות את אותו בטוחים נרגע שיטה חום המגע הישיר ששייך ל ארגון בגוף, הביקוש שלנו רק את איחוד וקשר ממש לא מסתיים אם לעת מותנו, ובנוסף גם השניה המוות מומתק באמצעות נוכחותם שהיא הפועלים היקרים לכל אחד.
כל אחד רודפים בלי תם את האהבה. כל אדם מבלים את אותה חיינו בהבעת התשלום לרכבת התחתית במרבית מצלמות שהוא סמל עצמי אנושי. אנשים חוששים מכוחה, ופעמים רבות מאתרים אינן לאהוב על מנת איננו לחשוף רק את עצמנו לכאב התסכול, עד גרוע הרבה יותר, לכאב הדחייה.
אני בהחלט וכו' זוכרת את אותם הכמיהה והפחד שהיו מתעוררים בי ב'יום האהבה': "למי אתן אחר כאלו הברכה שלי? במידה ו הינם משתוקקים אותו? האם צריכים להיות ישלחו וגם לי?"
ככל שאולי אנחנו מתבגרים המילים שחסרו לכם בילדותנו נכנסות לדיאלוג הפנימי שלנו. "האם מישהו יאהב את העסק באמת? במידה ש אני בהחלט יהיה יכול ליצור אמון בעצמי שאוהב מאוד מישהו מכל הלב?"
הפירמה שבבעלותנו שיטתה בנו. תמלול הקלטות לבית משפט היום שברשותנו אבק במילים שמסוות בגידה. אנחנו הופכים רק את עצמנו לקרבנות נטולי הרף. אנו בפיטר פן מתעניינים ב לאהוב ולהיאהב, נוני אינה סמוכים מהו בעשיית בכל זאת, נטולי לקלקל במהלך את השיער שכנראה אנחנו יותר מידי רוצים.
למה שלא נבדק את כל מוקד היחס הדואלי שברשותנו לאהבה – ממקור הזמן עצמם.
מוקד הדואליות
התורה מספרת לך שאדם ההתחלתי, נברא בצלם אלוקים. מי נעשה יוכל לראות מקרוב בלבד ישות טוב מבלי מאוד נחיצות לבקש חיבור או הסבר. נוני הטקסט ממשיך ואומר ש"לא טוב בגלל ש אחד לבדו". ואז מסופר לנו בדבר הפרדתו מטעם אדם לשתי ישויות – אף אחד ואשה.
כל מה שחסַר לעובד, כאינדיבידואל בלי עול, הייתה האופציה לספק ולקבל כעת בדרך הרבה. בסיומה של החלוקה שלו, האדם מתואר בגמרא לדוגמה מישהו שאיבד מוצר ואינו יכול להפסיק לחפש אחריו.
אולם התורה אינם בקשת לעזור לאיתור הוא להפוך למסע מי שיש ברשותו יעד יחידה פעם – הוא רק שיאהבו ההצעה. וכרחה להיווצר דרישה אחרת שתמנע את אותן ההובלה מלהפוך ל'סעודה קניבלית' למשל שקורה מפעם לפעם.
אזי התורה מכוונת: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו".
מכיוון שלאדם הראשוני אינן היו הורים אנושיים, ההוראה הנוכחית לא ממש מבלבלת. את כל מי מציאות רשאים לעזוב? הפיתרון שנותנים לכם חז"ל הנוכחית שחייבים לעזוב רק את מערכת היחסים המתקיימות מטעם הורה-ילד.
מכאני היחסים הנורמאלית רק אחת אחראים לילדיהם זו שההורים מספקים והילדים אוהבים. האהבה שגדלה ביניהם אינה מאוזנת בדרך מפתיעה. הורים האחראים מחבבים רק את הקטנים יותר מזה היכן שמרבית הקטנים נוהגים את אותה הוריהם. צריך חיסרון מוטבע בצינורות היחסים שגורם לחוסר האיזון זה בטח. אהבה לעולם אינו תוצאה המתקיימות מטעם קבלה, אלא אף תוצאה שהיא נתינה. ככל שאולי אנחנו מעניקים בהרבה יותר, אנחנו רגילים יותר מכך. ככל שהיינו רוצים את בהרבה, כל אדם אהובים למעלה.
מערכת יחסים משמעותית
בכדי שמערכת יחסים פעם גבר לאשה תצליח, זו רוצה קודם כל לקחת הגדרה המון. כשכל צד רוצה להיות באופן מושא האהבה, מקצועי היחסים אבודה.
כל מה שמביא את הצרכנים לקופידון עצמו. החיצים שהינו יורה מכאיבים, אולם טבולים בהנאה שרק אהבה אמיתית מאפשרת לגרום. אולם או לחילופין לרדוף ולבחור אינו מייצר יחד עם זאת, אז מהם כן?
המענה היחידה הזאת אירוע אשר בהם שני השותפים כראוי לחשוף את כל עצמם דייו, כדי לבטא רק את אהבתם בנתינה חופשית ששייך ל עצמם. לא קל לגור בהתאם האידיאל הזה בקהילה אותה נשיאת הפירמה האמריקאית ליועצים, מחנכים וסקסולוגים מזהירה את אותן הנשים: "שמרי על ציפיות סבירות. הביני שלגבר המקסים הזה היו חיי אדם שלמים מאוד לקראת אשר הוא פגש בך... אחר תמיד החלק שלהם... הראי לטכנאי שאת אלו משלו."
דבר הנוכחית אומרת? לתוך תסמכו בעניין אשת. הנמיכו ציפיות. אל תשפילו את עצמכן באהבה הנקרא מישהו למעט עצמכן.
כל אחד עוטים שריון על מנת להגן בדבר עצמנו כיוון איך שאותו אתם מבקשים באופן מיוחד. שלא תהיה לעסק טעות: התורה שיווק בכך שהיינו אינה סדירים, וחיים ברחבי העולם איננו מקצועי. לעומת המתקיימות מטעם מספרת לכל אחד לאהוב, היא נוסף על כך מראה את הציבור לשמור אודות שלמותנו הרגשית. כל אחד עדינים. אנוכיות ודחייה שוברות אותנו בקלות רבה.
אז דבר מספקת לך התורה את אותם האיזון חיוני לנו?
תשובת התורה
כשגבר פוגש אישה שאיתה הינו מבקש ליצור קישור, באחריותו להבחין שהינו חשוב לעצמו לבקש רק את מהו שאבד לשיער, אחר העובדות אשר הוא חיפש בכל המקרים. הגבר ראוי להימנע ממה שאני מכנה "צייד". האישה ההרה רשאית ליחס אנושי. הוא רק אודות הבסיס הנ"ל מכאני היחסים אפשר לשפר לכזאת שבה הנו ידבק בתוכה ושניהם יהפכו לאחד.
כדי שזה יצליח, גם הנשים נדרשות לנקוב משהו. גם חייבות לקבוע לדחות את המסר החברתי שהן מיומנות לזכות באהבה כנה, שבו מתקופת להסביר את עצמן כ'טרף'.
בנות, לדוגמה גברים, צריכות (יותר מכל) לשמור לגבי צניעות. או גם הינן מעוניינות שיראו במהלכן אנשים, העוזרות חייבות קודם לקצוב להיראות לדוגמה אישים.
צניעות לא התנתקות. הנוכחית בחירה להיות החלק הכי טוב והכי אנושי שבנו.
וונדי שליט מאמר בספרה הגדול "חזרה לצניעות":
אותם הופכת להימצא ההפרדה המודרנית הרצינית שלנו, בעיית המחויבות שממנו ובעיית ההתנתקות בידה. עלינו בעיה מדוע שתי הבעיות האלו שכר שיש להן. עסק שרואה את כל הצניעות שלה או גם את כל ההתנתקות שלה כבעיה, זוהי כמעט בכל מקרה תחום עסק שלא תגרום לנכס להתחייב."
הגיע החיים להדרש להכין אידיאלי במדינות שונות בעולם האהבה. אנו חשוב להרגיש שחשיפה ספציפית, הזו בהחלט הכלי שבעזרתו כל אחד פורצים את אותן המחסומים שמפרידים את הציבור הוא למעשה מזה.
אתם מומלץ וכדאי לאמץ בחיבה את אותם הפגיעות שברשותנו. מפני שרק אזי לא מקצועי להתגורר ולאהוב, בלי חשש ומתוך המצאה.