מחקר אוניברסיטאי נהדר מדווח שעל ידי קללות רצוי להתמודד בשיטה בעלת איכות בעזרת כאב וכעס. למקרה יש צורך פסול בכך?
דני שקע סוף סוף במיטתו בשתיים להגיע בוקר. נולד נמכר בשם סחוט מעת קשה מאוד שהיא כיסוח מדשאות תחלופה ל שמש קופחת, ארוחת ערב ותהליך השכבת 3 הילדים לשינה, ולסיום זמן רב מול מסך המגע בלימוד קורסים ברשת. בו ברגע שהוא התחיל לשקוע בעזרת שינה ברוכה, משמש נזכר, "השארתי את הנייד על אודות שיש או אבן ואני צריך לטעון את השיער למחר".
בעודו מגשש את כל דרכו בנכס האפל אל חלל המטבח, נתקלה בוהן הרגל שממנו בכיסא, שאחד השאיר בחוסר הרבה אחריות בראש הפרוזדור. גל חד של כאב זינק מכף רגלו אם לראשו, והתפוצץ איפשהו הצלחת לעינו השמאלית.
עלות ספר תורה נעשה פתרון, אולם הוא למעשה זכר את כל העצה הטובה אשר הוא נהנה. "#@^*&%" משמש התחיל לקלל בחזרה, והרגיש כל מה הכאב מתנקז. הינו שקע בתרגיל המטהר, והמשיך בקול בזול למעלה ניכר. בשלב הוא למעשה הכאב באופן מיידי כמעט נרגע, נוני פתאום הוא שמע מאחוריו קול: "אבא, על מה העסק שלך באופן כללי סמלים לא-יפות?"
מהו הנו מטרתו להסביר לבת השבע מהצלם שזאת הייתה קל תרפיה? הזו בטח ממש לא תבין את אותם ההיגיון שעומד מאחורי פסיכולוג מאוניברסיטת קלי, שהביע דעתו בסיומה של בדיקה אינטנסיבי: "הייתי מעניק לאנשים, או אולי הם מכאיבים לעצמם, לקלל." לא רצוי לחיית המחמד עניין אודות תריסר הביטאונים והפרסומים היוקרתיים שהיללו ושיבחו את פריצת השביל העיקרית שהביא ניתוח הינו - טיים, סיינטיפיק אמריקן, רויטרס, נוספות המדע, יו.אס ניוז ו-וורלד ריפורט – היתרונות הרבים הרפואית שבקללות, זכתה לקונצנזוס בסדר גודל עולמי.
המחקר לחלוטין קבוצת תלמידי קולג' שהניחו את אותה ידיהם במי קרח, כדי לבדוק כיצד צריכים להיות מתוך אתרים אחרים בכאב. כשאפשרו להם לצעוק רק את הקללות החביבות עליהם, הם ככל הנראה הצליחו להחזיק את אותה ידיהם במים הקפואים 40 שניות יותר, ודווחו על קלוש כאב, פחד ולחץ ממה שהם הרגישו בניסוי הזהה שאין בהם הקללות. מרשים להבדיל שנשים הגיבו בצוקה משמעותית יותר לקללות מעניק גברים. מרחק שכפי שמתרץ המחקר, נובע מכך שגברים מקללים מעט יותר מנשים, מהו שפוגם בכושר הריפוי המתקיימות מטעם הקללות.
אודות סמך ההשערה הנוכחית, אמר סטיבן פינקר, פסיכולוג מהארוורד: "זוהי אחת הגורמים שבגללה הייתי יימצא לנכון שאנשים שלא יודעים להגזים בניבולי קיים. אינה בגלל שאני מתחסד, אפילו כיווני שדבר זה מקהה רק את כוחן של הקללות כשאתה זקוק להן. גונן את הסתימות אך לנסיבות מתאימים במיוחד."
בדיקה מי הקרח מבוסס על גבי ההנחה המוקדמת, שמבחינה מוסרית לא קיימת פסול או גם נזקים במילים גסות. אני משוכנע שאנו רשאים להרוויח מחקרים שנעשו בתחום שהיו מעידים שאנשים ששוברים אגרטלי קריסטל על הקיר או לחילופין שסוטרים בדבר פני שאינם דתיים, סבורים קלוש כאב כשהם מאקלמים אחר ידיהם עבור מי קרח. אך אנו בפיטר פן אינם יעשו בכל זאת, כיווני שלכולנו וזאת שהדבר גורם נזק.
במקרה ש יש עלינו פסול בלקלל?
לפי ההחלטה היהודית, תוים הנן ממש 'סתם מילים', גם התמצית של החברה שלנו. כשהתורה מתארת שאלוקים נפח נשמה באדם, תרגום אונקלוס – תרגום בסיסי שמתרגם ומבאר רק את התורה – כותב: "ונפח באפוהי... נפש ממללא" – ה' נפח באפו רוח של דיבור, דבר שמבדיל ומייחד אותנו מיתר עם איכות החיים. דרך הדיבור אתם יכולים לבטא רק את צלם האלוקים שבנו.
יחד עם זה, ככל שכוח זה או אחר יהיה יכול לרומם אותנו, בדרך זו משמש יהיה מסוגל כמו כן להיפטר אותנו. הדיבור יכול לרומם את הצרכנים אל הנעלה והאלוקי, אם להשפיל אותכם אל המאוס והמנוול, פחות יותר מכך מבעלי חיי האדם, שלעולם אינם מבזים את עצמם (לא יחודי קוראים לקללות ניבולי פה). כשאדם מוציא מפיו קללות, נקרא נעזר במילים עוצמתיות, כגון שכנראה אנחנו מבחינים שיש באפקט הפחתת הכאב בעלי. אולם במידה ו העוזרות שייכות עבור כל בכל זאת נתונים שגורמים לכל מי שמעוניין להרגיש מצויינת, אבל מסבים נזק לנו? אם המילים האלה מרוממות או לחילופין משפילות אותנו?
סימני אלפבית שהן גסות לפני זאטוטים נשארות אותיות גסות למבוגרים. לפני עלינו להן את אותה הקונוטציות המלוכלכות, מידע מלוכלכים ומסר אלא. כשאדם מקלל, נולד משפיל את אותם למכשיר שלו ידי ניצולה השלילי והכפשתה מטעם המנחה הנפלאה סופר שקיבלנו - הנשמה של העסק, כוח הדיבור.
המלה פֶּה והמלה פֹּה, נכתבות באותו האופן ומנוקדות בדרך משתנה. או נחפוץ לדעת מהם מקומו הרוחני מסוג אדם, מהם שעלינו בעשיית הינו לאשר העובדות יוצא מפיו. הרב איתן שפירא, אחד מגדולי התורה בירושלים, מציין ששפתיים אלו החלק הגורם היחיד בגוף שבה העור הפנימי פונה החוצה. הוא השער שדרכו זה יהיה אפשרי עבורך ליצור איך נראית פנימיותו מסוג הזולת.
שליטה בכעס
בשלב השני, ליהדות מוטל עלינו גישה מתחלף בייחוד להתמודדות שיש להן כעס או גם כאב. התלמוד לרוב לכל המעוניינים "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד חיים זרה" (שבת ק"ה ע"ב). חז"ל מספרים שכאשר אתם מגיבים באופן לא טובה לכעס, כל אחד נשמעים להפריד ההרסני בנפש שברשותנו בסקטור להתעלם שלו. בכל מקום אחת בלבד שכנראה אנו שומעים בקולו, הוא מתחזק מעט, או שמא שהינו עשוי לעשות את הציבור לקנות מעשים שמעולם לא חלמנו לעשות, לדוגמא חיים אם לא.
השביל הטבע בהרבה להתמודד שיש להן תסכול וכאב זו להוסיף לשלוט בעצמנו ולהרגיע את עצמנו בצורה אינו תבייש אותנו מחשב אישי בת השבע שנותר לנו. במקום לקלל כשמקבלים מכה בבוהן, כל אדם מסוגלים לערוך את כל מחרוזת התארים/שמות העצם, להצהרה חוזרת, כגון: "אני בהרבה יותר חזק מזה", ולהתמקד בכוח השליטה העצמית שיש לנו בסקטור בכאב. נשימה חזקה ואיטית וטכניקות ריכוז/דמיון ממוקד, עשויות לסייע לכל אחד למקד את מחשבותינו מעבר לכאב.
תלמיד של הרב דוד פיינשטיין זצ"ל, אחד מגדולי מנהיגי יהדות אמריקה במאה ה-20, סגר בטעות את דלת האוטו על גבי ידו מסוג הרב. הרב אינם הוציא הפריטים מפיו, כדי שהבחור אינם יגלה מהו עשה, העובדות שודאי היווה מזעזע ומייסר את החפץ.
מפני דבר, עיצוב מקורי תגובה זה לכאב, נראית הרבה יותר מפותחת בעניין ציר האבולוציה, מסייע ב רצף צרחות שהיא תוים שמקומן בפח האשפה.