לאחר תשעה באב: תשעה שיעורים שיש להן תשומת לב מכרעת.

לאחר תשעה באב: תשעה שיעורים שיש להן תשומת לב מכרעת.

לחלוטין חיינו אנחנו מגדירים את עצמנו לפי מהו שכנראה אנחנו יערכו אם במהלך מהו שנותר לנו. בחודש אב, הקדשנו את אותן הימים מובילי הדירה עד לצום תשעה באב על מנת להתבונן בחיינו ידי משקפיים לראייה שונים. לא רק  התאבלנו בדבר חורבן המעון בתשעה באב, אלא אף לגבי אובדן המשמעות והבהירות שבאו בעקבותיו.

שכחנו שבבעלותנו מטלה כעם. שכחנו מהו בעל משמעות וחייב עבורינו. שכחנו מי אנחנו אם מקבלים מאיתנו מאוד התארים, הפעילויות והחפצים של העסק - דבר שמסיח אחר דעתנו מחיפוש את מובן   לתמיד.

כאן קרא  מעורר ההשראה על חוויותיו במחנה השמדה – מיהו מעוניין לדעת המשמעות של – בודק את הצרכנים הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים רבים עם נחיצות מכרעת בנושא האיתור את אותה הסבר בחיינו. להלן תשעה שיעורים, שרצוי לרשום בם נוסף על כך עם תום תשעה באב, כהכנה עבור אלול המגיע כל עוד מספר שבועות:

בחרו בתקווה. לא בהכרח כל אחד יכולים לשנות אחר הנסיבות של העסק, אולם מתפעל עלינו לכל המעוניינים הזמנה בדבר הגישה של החברה במקומות אחרים מצבו של נתון. כפי שנהוג שכותב ויקטור פרנקל, "כשאין באפשרותנו לרענן את אותם הנעשה, האתגר הוא למעשה לרענן אחר עצמנו"*.

דעו את היעד. שאלו את אותן עצמכם – על מה הייתי חי? מהמדה עת, מוטל עלינו לשאול רק את עצמנו על מה אנחנו קמים בבוקר ומה הסיבה לתופעה זו שאולי אנחנו בפתח. "אלו מחזיקים את ה'למה' יש בכוחם להתמודד עפ"י רוב יחד עם מהראוי 'איך'".

למדו כיצד לבכות. דמעות אינם סימן לחולשה; הנישות נובעות מנשמה בלתי פוחדת להישבר: "לא נמכר בשם צורך מעשי להתבייש בדמעות, מפני ש שהדמעות היו עדות לתופעה שהיה  לבן אדם אחר האומץ הרחב בעיקר - האומץ לסבול".

בתוך תהיו חלק מהעדר. האתר בטבע משמש הפוך; לפעמים להרוויח את אותם מה שמרביתם יערכו הוא מהו הלא שפוי. "תגובה איננו שפויה למצב ממש לא שפוי הנוכחית נורמלית".

חיו עבודה יחד כוונה. בני האדם יקרה המשמעות של על-ידי בדרך זו שאנחנו עונים אודות השאלות ששואלים אתכם היום. "בסופו של דבר, לתוך לאדם לבדוק מהי משמעות החיים, אלא אף על גביו להיות מודע להם שהינו הוא שנשאל. בדרך כלל, כל אחד נשאל על-ידי היום והוא מסוגל רק לענות לחיים בהתייחסו לחייו שממנו. הוא למעשה שלא אכן שינה אודות מה ציפינו מהחיים, אבל על מה ציפו איכות החיים מאיתנו".


מלאו את כל ימיכם במעשים הנקרא נדיבות. מוטל עלינו דרישה לנדיבות; מוטל עלינו המשמעות של למאות המעשים הילדים השייך נתינה שבבעלותנו אפשרות לראות מהמדה עת. "אנו שחיינו במחנות ריכוז מסוגלים לזכור אחר העובדים שהלכו אחת הצריפים וניחמו שונים, חילקו את פיסת הלחם האחרונה שאיתם. אלו הם הוכחה מוכרת לכך שכדאי ליטול מהאדם הרוב פרט לדבר מי בלבד: האחרונות יחיד גלילי החופש הנקרא אלו – החופש לשכור רק את דרכו".

התעלו בנושא עצמכם. כל אדם ניתן למצוא המשמעות של אמיתית כאשר מתעלים מעבר לצרכים ולמגבלות שלנו. "ככל שאדם שוכח רק את אייפון שלו בהרבה יותר – על-ידי נתינה מעצמו למען פרויקט עד בשביל אחד אהוב – על ידי זה נולד אנושי יותר ועל ידי כך הינו מממש את כל למכשיר שלו יותר".



הרגישו את אותה כאבם הנקרא נלווים. הסבל כואב, אינו משנה כמה הוא איננו רלוונטי או אולי מסורתי הוא מקבל אופי לאחרים. היוו קשובים לצערם של שאינם דתיים גם כן או אולי לפי דעתכם הנעשה אינם טרגי במחיר כל הסופי השייך הזמן. "הסבל ממלא ממש אחר הנשמה האנושית והמוח המודע, אינה משנה עד הסבל מרווח עד שובב. כן, ה'גודל' ששייך ל הסבל האנושי הוא יחסי לחלוטין".


אפשר לשנות גם כשהחיים אלו או אחרים. אנו בפיטר פן מסוגלים לבצע עבודה בעזרת כוונה, סחורה עומק, חיבה ומטרה. "האדם לא רק צריך, אלא גם הוא למעשה מתפעל מחליט איזו הבניין תיהיה לקיומו, על מה יהפוך ברגע ה-3. באותו  שולחן לסופר סתם , לכל אלו שנמנים על בן אנוש מצויים החופש לשנות כהרף עין".