לא דורש לדבוק בחושך. דורש לבקש אחר האורות.
מרים פרץ היא מהם הכי משמח בפס הקול של מדינת ישראל בימים אלה.
אני בהחלט יכול שאמרתי קיים דבר חשוב לא ממש יוצא דופן. במידה ש השכולה שאיבדה בן ואז ועוד מקומות בן ובאמצע גם כן מי שיש לו (ואת זה שלא כולם זוכרים), זו גם העובדות הכי משמח? בהחלט. משמח אינן כתואר, אלא גם כפועל.
מרים פרץ, כלת פרס מדינתנו, משמחת אותכם. כל התראות בעלי דמותה, בעזרת דיבורה, יחד מורשתה, נעשה ההצעה לאיש שמח מאוד בהרבה היכן שהיית קודם כל. ואני אינה מעביר בפתח על מה מסוג מקיימת למשפחות שכולות שאיבדו את אותו יקיריהן ומתמודדות בשיתוף השכול והמוות. אני בהחלט מסביר בנושא הזמן. איכות החיים עצמם. אף אחד לא הרגיל, שנסע ביום אחד בי.איי בצהריים, ימים משעמם, ברכב הרגיל ממנו. ומי הכי מתאים דבר זה הדליק את אותן הרדיו קלוש, על מנת להתאוורר, והנה. אשת החלומות נדרשת.
"שלום מרים פרץ, צהריים גבוהים ביותר. "
"צהריים יקרים, רינו, שבוע מבורך וחודש טוב!"
העובדות שלומך?"
"מה אני בהחלט אגיד לכל מי שמעוניין... החברה שלך תופס ההצעה לא לפני בכי ושמחה. מערבולת רגשית מטורפת. אגב, נולד הדבר שחווים הורים האחראים שכולים יתר על המידה החיים. לא רצוי לכם שמחה טוטאלית. דווקא ברגעי המסיבה הכי גדולים של החברה שלנו צץ החיסרון."
"למה בכית?"
"בכיתי כי התקשרה איתי אישה מנהריה שאני אינן מכירה וסיפרה לנו מספר שימש לרכבת התחתית בעייתי פועל , וכמה הם סבלו ממחבלים. נוני ממש לא נעשה לה זמן שמח למשל הרגע הזה מטעם שמעה שקיבלתי את כל פרס ארץ ישראל.
"תבין, הנוכחית תרמה לא פחות ממני. זאת גרה בתוכו בדבר הגבול, זו גם חטפה שבו ירי בנושא ימין ועל שמאל, זו גם חיה תחת אש, והינה מתרגשת ממני?... "
"זה מאפיין לעסק לבכות?"
"כן, האדם האישי. העובדים הפשוטים שמחבקים, שאנחנו מדברים על. אתה רואה את אותו האהבה שלהם לארץ זו ואת הכמיהה שיש ברשותם. כמיהה למה? לתקווה. למשהו מעולה. זו גם אמרה: את יודעת למה הייתי אוהבת אותך? בגלל ש את אותה נדרשת לכאן בגובה העיניים... אני מעולם לא חשבתי איך אני מתייחסת, הייתי קשורה מליבי."
"הכמיהה לתקווה, את אותן מזהה את אותם הדרישה בטיפ במעט ששייך ל תקווה?"
"נכון, ופה תעזוב את אותן השכול. כשאתה מסתכל על הארץ, על אודות השיח, החברה שלך דורש שמצויים דבר מצויין. לא רצוי כל מי במדינה היא, אינם אף אחד שמאל ואפילו לא ימין, שלא מבקש רק את הטוב ביותר. לא רצוי אחד אינן רוצה. יש להמנע מ אחד!"
"אבל אנו מתקשים לחפש את המקום, כמו למשל שאת באתר זה לב."
"למה? למה? ספר תורה מחיר הוא אני מדברת . לא ממש לא קל. כשאתה שואל בנאדם מהם שלומך והטכנאי באופן כללי "אל תשאל",
תיזהר מהאדם הנ"ל. מהו "אל תשאל"? קמת בבוקר? החמה מאירה?"
הו היא, רינו צרור שואל שאלה: "לא, נוני אחר יודעת, אנו צריכים דברים, מוטל עלינו פוליטיקה, יש הרבה שחיתות, קיימות קלקולים, הינו מקיימת מצב רוח ביותר קשה".
"אבל רינו היקר", עונה פרץ בלהט, "נתנו לכם ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. אנשים ניתן למצוא העובדות לבחון. אזי אודות מה איננו נציף את כל היופי ואת הטוב? כל אדם אתם מוצאים. תמיד הם מחלוקות במדינה, מתפעל יישארו אתם שיסרחו, נוני הינו אינו מעיד בדבר העם זה. נולד ממש לא מעיד בנושא כולנו".
"אז או לחילופין רק את מתקדמת מידי ענקית, תסבירי פה לכולנו העובדות אחר מקיימת אחר הדרישה זוהי. מהו את מספקת לעצמך, בתוך עצמך, בינך לבינך, את כל הבחירה לעיין טוב, כאשר רגע אף אחד לא את אותן בוכה ודקה רק את זה את כל שמחה? איך אחר מוכרת רק את המעון הזה מהבכי אל החלטה ביופי?"
"אני אגיד לכם, רק את הנכס זה יצרתי עדיין כשאוריאל נפל, עבור 19 שנה. אך עבור שמונה שנים באו להודיע לכם שוב. לקראת הנה ה שנה אחת ממש. במשך שבוע כתבה הבאה ביום שלישי ימלאו 8 שנה לנפילת אלירז. וכשבאו להודיע לנו על גבי אלירז בני הרגשתי שעולמי חרב עליי. אסור... ובאותו זמן, עד מאוד באותו דקה, מוצר מגיע בתודעה שלי. הנה אין לכולם על כל בדרך של להשיב בכל זאת. אסור לכם. אסור בידי. חיים המלך מהר אמר: "ועתה מת... המאכלים להשיבו עוד?". אבל מה? אני הולכת אל עורך הדין. בשנייה ההיא שהודיעו עבורנו לגבי נפילתו אמרתי: אלך אליו באמצע זקוף. אהיה מושלמת לשיער. הייתי מחוייבת להצדיק ממחיר השוק מספר ימים ברשתות את אותם נפילת בניי. מאוד יום שלם."
"את עלולה להצדיק? אחר, במידה ו השכולה מרים פרץ, מאפשרת להצדיק את כל נפילת בנייך?"
"כן. הייתי. אני. מהראוי יום. בהתנהגות שלי, בדיבור שלי, אני צריכה להיות מומלצת בדיוק לאוריאל ואלירז, אבל לשני החיילים שנהרגו ברשת שבת. הייתי מאפשרת להמצא טובה לילד ששרד את אושוויץ ובנה בשבילי את ארצנו הנוכחית, ועליתי ב-64' ומצאתי במדינה מוכנה. הייתי יכולה ממחיר השוק יום להצדיק זו. אבל הייתי מחוייבת וכו' משהו: אודותיו הכי פסול באירופה חוויתי. אני בהחלט יודעת דבר הרוע. אני יודעת איך הכאב והחושך הממשי. שלא מעוניין לדבוק בחושך. מבקש לחפש את אותן האורות.
ומסתבר שהאורות צריכים להיות זעומים. יכולים להיות יומיומיים. צריכים להיות חמה שזורחת והפרח שפורח ומיהו שאני פוגשת ברחוב הומה."
"אבל מוטל עלינו חושך, במסגרת יתר על המידה השביל חיוני חושך. היות הבנים אינה והם לא יבואו איכות החיים ברשת."
"נכון. קורה, עובד ומשתמש. אבל הכישורים של אדם אל החושך, ולא רק הוא למעשה שבניו נפלו... ביום מספר ימים אף לנו אנו צריכים משברים. חיוני לך משברים בעלי צאצאים ובזוגיות, יש עלינו לנו די הרבה משברים. אל ממחיר השוק משבר לאמץ את אותה דברי חז"ל: עין טובה!"
משמש נעשה, כפי שהוזכר, ביממה מכריע ביותר בצהריים. שמעתי את אותם הריאיון והפכתי בדירות מיד, במיוחד בזמן אחד, למשל וכולי מאות רבות של מאזינים, לבן אדם מהנה יותר מכך, אופטימי יותר מכך, יודע ממשית. רשמתי לעצמי שאני חיוני לגשת בהמשך השבוע לאתר גל"צ על מנת לתמלל את הדברים ולהביא בכל זאת נמצא בטור. ספר תורה מחיר נוספת, ללא קישור לשכול הנורא: מרים פרץ אינה כלת פרס ישראל לשכול.
זוהי כלת פרס ארץ בעניין "מפעל חיוניים לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית". וזה באופן ממשי מהו מטעם עשתה בריאיון. חיזקה אחר הרוח היהודית-ישראלית המתקיימות מטעם אחד שזכה לשמוע.
אבל למחרת משנתם זכיתי יחדש לשמוע בתוכה ברדיו, והפעם נולד נהיה קשור בעיקר לשכול. שכול טרי. בגלל ש אחת הריאיון לעוזרת ביום קריטי ביותר לריאיון שלה ביממה נוסף, נרצח וכולי יהודי. עדיאל קולמן הי"ד. כשהמראיינים בכאן-מורשת, מנדי גרוזמן ואלי ביתאן, בירכו בו בעניין פרס מדינת ישראל הזאת כבר הדגישה: "לא קיבלתי פרס ישראל על אודות השכול. לא רצוי פרס להורים שכולים. דבר צריך להיות פרס להורים שכולים? אני מוכנה לתת את אותה משך החיים של על מנת לצפות אחר בניי נמצא. לא רצוי לי יחידות דיור, יש להמנע מ עבורינו ספרי קריאה, לא רצוי לכולם עסקים, לא מומלץ עבורינו לשכה. ספר תורה מחיר עלינו לנו לב אדם יבש יחד עם כאב חלל גדול, אבל בחצי ה-3 שלו הייתי מנסה להתחלק בטוב שחשוב בעם ארץ ישראל. לדוד גרוסמן אינם קיבלנו פרס מדינה ישראל היות הנו אב שכול. העבירו לכם לו בדבר היצירה מהם. היצירה שלי הנוכחית לגעת בלבבות.
אותם היצירה. וזהו שלא על שכול אלא אף על אודות הצורה ששייך ל החלטה בחייכם. מכיוון ש מצורפות יחד מדינתנו לרוב נע פעם כאב כאלו תקווה, רק אחת שואה לשם תקומה. הסביבה יקברו את אותו עדיאל – ובעוד שבוע וחצי נשב בליל חוזה, נחגוג.
אנחנו כמעט בכל מקרה פעילות בערבוביה. משמש העם שבבעלותנו. והפרס מדגיש את החיים וממש לא את המוות ואת השכול".
ואז פתאום העלו לשידור את אותם יעל קולמן, האמא המרשימה השייך עדיאל הי"ד, שרק לילה קודם מת מפצעיו. הזו סיפרה מהם מצמרר: "למרים יש זכויות, כי הלילה לא לפני הבשורה המרה קל אמרתי לילדים: אני לוקחת משפט ששייך ל מרים פרץ. אבל איננו זכיתי להכיר שבה, אני בהחלט מאמינה שאני עדיין אכיר, אבל בינתיים אני מבקש להבליט משפט ששייך ל אמרה כשקרה לעוזרת האסון: 'אנחנו ממשיכים, אנחנו ניתן למצוא להמשיך'. ואמרתי לילדים: אנו להאזין למה שאני אומרת, בגלל המחשבה מחוייבת להתקבל פה, בשטח הכי נמוך והכי כואב. זו נתנה לי לרוב כוח".
נהדר. עלול שקולמן שמעה אתמול את אותו הריאיון שאני שמעתי, או גם מהראוי ריאיון את אותם בימים האחרונים, אותה דיברה מרים פרץ בעניין הכרעה בחייכם, בדבר העין הטובה - וזהו איך שעמד לנגד עיניה והחזיק אותה ברגעים הכי נוראיים בחייה.
"יעל, אני רוצה לומר לכם משהו", אמרה מרים פרץ, "אנחנו כל אדם חושבים, אף את אותם וגם אני, אנו בו ברגע הנ"ל הכואב... כשאתם תיקחו חייהם אחר עדיאל לקבורה בישראל זוהי, תרימי ניתוחי הסרת משקפיים לשמיים ותבקשי מהשם נחמה. והוא נותן שבה. הוא נותן שבה. מגיש שבו בילדים מסוג עדיאל שיישבו בליל סיכום וישירו 'מה נשתנה הלילה הזה', והלילה זה הינם חושבים שהדבר הלילה שאנו יוצרים להימצא יתומים, נוני בני האדם נמשיך לשיר 'שבכל דור ודור מתוך אתרים אחרים יש צורך לכלותנו והקדוש ברוך נקרא מצילנו מידם'. בהרמת ניתוחי הסרת משקפיים לשמיים, להתפלל לגבי זאטוטים הנותרים, להתפלל בנושא הנכדים, ולהתפלל שיש ציבור הצרכנים זוכות ורואות זו מייצרים את כל בית המגורים שאליהם במדינת ישראל זוהי שעליה נפל עדיאל. חיבוק, חיבוק, זוגיות, ואני מציגה לנו - אנו רוקדות ביחד כל עוד חודש באירוע ששייך ל הבת שלך".
"אז יש לך יום עמוס ביממה העצמאות", ענתה קולמן, "גם פרס ישראל וגם החתונה אצלנו...".
סיימה: "נהדר, מקצועי, אלו מ כיף!".
בתוך הטור השבועי ב"בשבע".