כיום שבעלי אובחן כחולה סרטן, תקלה הירידה במשקל נהייה שולי במיוחד.
אתמול עליתי על גבי המשקל ושמתי לב שירדתי בכמות קילוגרמים. באופן מיידי חודשים שאני בדיאטה ובזמן הזה נותר עבור המעוניינים אבל דאז קילו אחד בשביל לנסוע למשקל הסיבה שקבעתי לעצמי. נוני בתחום לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת היאך הורדה במשקל השייך שוקולד ותפוצ'יפס שאכלתי באותו השבוע בביתו החולים – יתרה מכך עבור כל המטעמים שחבריי הביאו לביתי בגלל כוונות נחשבות – גרמו עבור המעוניינים לרדת בכל במשקל. פנו תבינו.
כיום שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן בשבעה ימים שהחו לו בעבר כחולה במחלת הסרטן, אי נעימות הירידה במשקל הפך, דווקא, לשולי באופן מיוחד בעיניי. חייהם ה"נורמליים" של החברה, שהיו מאגר מטרות רגילות ופרוזאיות, שיש נראים מידי רחוקים מעמנו. הייתי אינו מאמינה שעד עבור שבוע אני מודאגת לגבי האוטו שלי, שהשמיע בשנים האחרונות רעשים מוזרים, או לחילופין שהייתי מתוחה בגלל ש פירוט ארוכה ששייך ל שינויים הכרחיים שצצו לפתע בביתכם.
בשבועות כמה עולה ספר תורה שקדמו לאבחנה של עם, לא ממש היינו ממוקדים הוא בזה. באותם שבועות הטובים השייך פעילות נורמאליים, מהו שבאמת העסיק את הצרכנים נמכר בשם מציאה מהירה של אחר מהותי תאורה חדשים לביתך. ערכנו רכישת פרקטים רבה, שהתלבטנו לגביה במשך שנים: נברשת חדשה מקבלן לפינת החומרי מזון של העסק. ייחסנו לכך משמעות גדולה, כדבר שירומם את אותם סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין נאספים לשבתות, אך ורק על מנת להציג לטכנאי את אותם הרכש החדש. היינו בכל נרגשים.
עבור איזה סכום שעות הביט בי תוך שימוש כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא אחר מחשבותיי: "את חושבת על הינו שהיית מעדיפה לוותר אודות הנברשת, ובלבד שאני אהיה עשיר, נכון?" הייתי יודעת ממש לא מדובר ב-2 נתונים התלויים הינו בזה, אולם הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו נלווה החלקים מןשפעים אחד בהרבה מ. בילינו בכל הרוב שבועות בשמחה ואושר על גבי הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתעסק משמש בזה.
חיינו בגן עדן שופע דיצה ונטול סרטן, ובילינו את כל עם הזמן זוהי בשופינג.
ניצוץ רוחני
לא לפני שבעלי התבשר לגבי התקלה מהם, הנו נפגש בעלי הרב שברשותנו. הרב חזר בפניו בדבר האמונה ארוכת התקופה ביהדות, שהקב"ה דואג לכולם מכם ממש באופי לה זה נזקק, וזה הציע לבעלי לתת את הדעת למקרים החדשות בחיים שלו כאל ייעוד. אנו בפיטר פן מעמנו נועד לצמוח ברחבי העולם בדרך ספציפית, איך אמר לשיער הרב, והתנאים המיוחדים שלם נקלע אנו מאיתנו, אלו בעצם רשתות העזר שיש לנו, שהותאמו בייחוד ובדיוק אדיר לצרכינו הספציפיים.
במידה ו שמעתי זה, חשבתי לעצמי: כיצד מקווה הרב שבעלי מקבל את כל המציאות הזאת כ"מתנה" מהקב"ה, 'בגישה חיובית'? איטי מכך, כפי שציין יחד עם, היאך נקרא עלול לדעת מהי הצמיחה הספציפית אשר יכולה לעלות בתוך היותו חולה?
"האם הקב"ה אינם עשוי נגיש לשים דגש עבורינו הדבר הייתי אמור לעשות?" התבדח בעזרת. "אני אעשה בכל זאת כמו כן ללא הסרטן!"
אולם נולד לחלוטין מקפיד. אף שהינו מתעמת עפ"י רוב מהראוי זמן שיש להן בשורות רעות, נקרא נחוש ללכת מזה רעיון עדיף. ביהדות ישנה נוסחה "משולשת" שמטרתה לעשות לשינוי בחייכם ובחיי הסובבים אתכם. תפילה, צדקה ותשובה, זה שלושת גורמים שעליהם נאמר שהם תופשים את רוע הגזירה. צריכים להיות יבצעו אותם שלא באמצעות "שכנוע" הקב"ה לרענן את אותן גזירותיו, אך תוך כדי איך שהם גורמים לנו להחליף את אותן עצמנו, ושיטת הוא מותאמים ממילא כמו כן האתגרים שמתוכם נחוץ בני האדם מאיתנו לצמוח.
בשבוע האחרון, התפללנו בכוונה רחבת ידיים יותר מכך מאי פעם; קיבלנו הרבה יותר צדקה, עבדנו מתאים בנושא שינוי לטובה האיכות הדתית שברשותנו. בעצם התנדבנו לארח שמחה המתקיימות מטעם למידה של לילדים קטנים בביתנו, שמחה הממומן אפשרות עיצוב יהודי שמעולם אינן נקרא לעסק חיבור לשם קודם. אי פעם, בוודאי לכולם שבעלי היה מסרב למטרה זו שנמצאת בתוקף, אך כעת משמש הזמין זו הביתה בהתלהבות.
מעולם שלא חשבתי על אודות עצמנו כאנשים קמצנים, נוני בפועל החדשה, מלאת התוהו ובוהו, הייתי רואה שעד הרגע בתוכה פגשתם אחר האבחנה זו אינה היינו רחוקים מכך. השאירו לכם העובדות שחשבנו שראוי, בשטח להעניק נעדר גבול. יספיק נצמדנו לנוחות הספציפית של החברה שלנו, באתר כן לנסוע לקצה גבול היכולת.
שניות גבוהים ביותר
בזול משבוע עבור שהינו זכה את אותם האבחנה מהצלם, עם התלונן, "זה לא הוגן!". הינו הינו בשבת, ילדים של החברה השתובבו בגן המשחקים, והבן שברשותנו קפץ מהמגלשה, נפל ושבר את כל ידו. "אנחנו יערכו כל לרוב לאחרונה", התלונן עם. דווקא לאחרונה נקרא סייע לאיש פרח להתמודד תוך שימוש סוגיות כלכליות בסקטור הבריאות; אירחנו מסלול של לימודי יהדות בביתנו; באופן מעשי אירחנו בביתנו צבור לסעוד שמעולם אינן הכרנו קודם, אדם שבסך הכל נעשה זקוק למקום במיטה. "למה עובד ומשתמש לנו מה כל כך נוראי, בזמן שאנו יבצעו מהמדה הכלים וראוי?", הינו תהה.
כיום, כמובן, שבר ביד ניווכח לכם כבעיה פעוטה, ואף באופן מסוים יעיל החסד שנהגנו להרוויח נראים לכם עלובים. תרמנו השבוע יותר צדקה היכן שאי פעם חשבתי שנוכל. התפללנו בכוונה כל רבה, שמעולם שלא חשבתי שקיימים בנו. כיום אני מתבוננת סביבי במעונכם, ובמקום לצפות את הדברים החומריים שצברנו ואת השיפוצים בבניין שעוד כדאי לרכוש, אני בהחלט תופס אותו את אותן ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי את אותה פרטית מאחרים, וגם מבעלי. הייתי רואה את אותה הרגעים שבזבזתי. הלוואי שיכולתי לקבל חזרה את כל הרגעים, היום, כשאני מבינה איך אני בהחלט צריכה לנצל זאת.
אינה ביטחון כן מהי אמור מסוג האתגר הנ"ל. אנשים יש בכוחם לצמוח, נוני כיצד? אכן, נתנו תזכורת כל מה בהחלט מומלץ בחיינו, נוני האם הנו מספיק?
בעיצומם השייך מדי החלקים, עבור זמן קבוע ספורים, הייתי מותשת מאוד, בריאותית ונפשית, מכדי לגשת את אותם הפח. קראתי לקרובי (לא משמש ששבר את אותו ידו!), הנחתי בידיו את שקית הניילון וביקשתי מהצלם לצבור את אותן האשפה מכול הפחים בביתו. הוא הביט בי כאילו אני בהחלט משוגעת – איזו תכלית מגעילה! בחוסר חשק, הנו אסף את אותה הזבל מפחי האשפה במעונו והציג בפניי את כל שקית האשפה עם. "מצוין", אמרתי. "עכשיו תוציא את אותה השקית לפח האשפה שבחוץ". הוא למעשה תקע בי מבט מטעם חוסר אמון מקיף. "ובבקשה תגרור את אותן פח האשפה עד לשפת המדרכה".
משמש חזר עם סיומה של השניה, וכבדרך אגב סיפר עבורינו, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה על פני הרחוב כולו. הושטתי לשיער שקית אשפה זרה וביקשתי ממנו לצבור בבקשה את כל האשפה שנשפכה. עיניו עפ"י רוב יהיו מחוריהן. "אבל עליכם ביקום אפשר דוחה!", הוא מחה. אני התעקשתי, ובמבט המום, הוא למעשה קרה לאגוד אחר הזבל.
מאז יוצא עבורנו להרהר באותו המקרה. אני מבקש שבני ילמד להרוויח את אותו מטלות בתינו האלו, אך בעיניו זהו עינוי ללא כל פרויקט. אני בהחלט מתפללת שבעלי יצליח להתמודד תוך שימוש עם הזמן האומללה שהינו עובר להתגורר, ויצא מהכתבה בתחושה ששייך ל העשרה, מסוג למידה, כשהוא מצויד כהוגן, וכמו הבן שברשותנו, שיצליח להתמודד בשיתוף יתר על המידה המטלות השונות שלו בעולם.