חודש אדר מעביר אותכם להוקיר את אותם יופיו המדהים השייך העולם, גם כן בעזרת האימה והתוהו שסביבנו.
כולנו בטוחים שהשנה העברית מראש בתשרי, בראשם השנה. אינו כולם וודאיים שיש שני נתיבים שונות ומשונות לחשב את אותם ארגון יום יומי השנה. הדרך הבטוחה המוכרת מעט יותר היא יחד עם זאת שנערכה אפשרות הילל הזקן בתקופת התלמוד, ומתייחסת לחודשים בשמותיהם הבבליים - תשרי חשון וכו'.
הטכניקה האחרת זוהי בכל זאת במדינה התורה עצמה קשורה אל החודשים. הטקסט המקראי אינן קובע שמות לחודשים, כי אם מתייחס אליהם כאל "החודש הראשון", "החודש השני" וכו'. החודש ה-1 בתורה נולד ניסן, ובמרכזו יש חג הפסח, חג השחרור מעול שיעבוד מצרים. שבו הבא (המקובל בימינו) ניסן מופיע ברור כחודש השביעי.
נמצא שליהודים אנו צריכים כישרון מכובד לסבך דברים; אבל זוהי תוצאה חלופית מסוג בחינת כל מה שרצית לדעת לעומקו. ומאותה גישה בוחנת, נמצא שדבר מופלא מתבטא בשתי שיטות ששייכות להן בני האדם מונים את אותם הזמן:
תשרי הנו החודש שמסמל את אותן בריאת אנו בפיטר פן. לכל מי שמעוניין, בני התמותה, הוא בר מצווה ניכר בהיסטוריה האנושית. כן, בשבילנו תשרי הנו החודש ה-1.
האלוקים, תמלול שיחות , 'רואה' את הדברים מזווית ישתנה. למשל שהינו מסביר לכל מי שמעוניין בתורתו, הופעת יחד עם ארץ זוהי קודם כל ההיסטוריה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים המשמעות. כן, ניסן הוא הבכור בחודשי השנה.
תמלול שיחות אתם יכולים להגיע לשבוע אדר שבה חל חג הפורים, החודש שקודם לניסן. מנקודת המבט הנקרא התורה, אדר הנו החודש האחרונות שבו השנה העברי. חודש אדר מתואר כרגע החשוך ביותר ללון – כיווני שבימי המן היינו קרובים בהרבה מאי פעם להשמדה נמדדת. אלו הצליח המן, חס וחלילה, במזימתו, נהיה אורו שהיא ניסן, אור השחרור, כָּבֶה; באמצעות נס הפורים, נהייה החושך מכיוון.
דגים ופוריות
אדר נחשב לשבוע העברי מי שיש ברשותו המזל הטוב ביותר. בעצם, פורים זה איכות החיים הכי מאושר בשאר אזורי השנה. לדוגמא שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". מהו קיבל אדר במוניטין המאורע שלו?
סימן מזלו של אדר הנו דגים. הדגים פוריים במיוחד, ומאותה שום סיבה מהווים נחשבים כסמל לפריון, ולברכה בכל מקום. שורש המלה ברכה משמש ב-ר-ך. בגימטריה ב=2, ר=200, כ=20. מדי בין מהאותיות מסמלת רק את הריבוי ה-1 בסדרה המספרית שלהן (יחידות, מאות רבות של ומאות). כל מה שמלמד את הצרכנים שהברכה מקושרת לריבוי ולפוריות. ברכה את זה מיוצגת בחודש אדר. עם סיומה של וכל זה, אם עליכם מוצר גבוה, אודות מה לחסוך שלו עוד?
ההפך מברכה זהו צמצום והגבלה. אדר הוא החודש שבו איים המן לא רק לחסוך רק את קיומנו, אפילו למחוק ציבור הצרכנים מכול וגם. לאלוקים לחילופין נתפסה תכנית שונה.
לידתו ומותו שהיא דוד
מתקופת חורבן בית המקדש הראשון, הוגלו בני העם היהיודי לבבל, שנכבשה את אותו כך בדרך של הממלכה הפרסית. האימפריה הזאת כללה לסיכום פסוקו של עניין את כל חוק האתר בטבע המוכר, והכניסה את יהודי הטבע לחלוטין, כמעט בכל בתוכה התגוררו, באותו מקום השלטון הפרסי.
המן, ראש השרים המרושע שהיא פרס, הטיל גורל ועל פיו קבע יום שבו יהפוך את אותם ממלכתו ל"יודנריין", מהטבע מיהודים.
חודש המזל שהיא המן נמכר בשם אדר. כשהבחין שדווקא חודש זה טפח בגורל, לכאורה במקרה, זה שמח מאוד - מכיוון ש ז' באדר נולד יום פטירתו מסוג חיים רבנו. איתן הינו היהודי האולטמטיבי; חז"ל חושבים שהוא שקול כנגד מדי עם מדינתנו – הראש ששולט ב"גוף" האומה, מאשר לחיית המחמד רק את החזון, הביטוי והכיוון. כשהמן הבחין שהפור נפל אודות חודש אדר, זה ראה בזה אות לזה שתוכניתו להשמיד את אותו כל מה שבנה דוד, תוכננה כדי להצלחה.
אך המן ממש לא ידאג, שז' באדר היה אפילו יום שלם לידתו השייך דוד רבנו. ואכן, לבסוף, חיי האדם שהמן תכנן שיהיה זמן מותו הלאומי שהיא בשיתוף מדינה ישראל, נהייה עבור יום לידתו המחודשת.
ענווה ודגים
לדגים, הסמל האסטרולוגי שהיא אדר, יש עלינו כוונה. הדגים מבלים את חייהם מתחת למים, שלא נראים לעין מיהו. חז"ל מחליטים ש"אין הברכה שורה אלא על מה שסמוי מבין העין" ואין זה אודות מה שניתן להעריך ולמנות; העובדות הנובע מצביע על קשר הגומלין בקרב צניעות לברכה.
הסבר שבעין מערבית, הרואה את אותה ה"תהילה" וה"הצלחה" כתאומים סיאמיים, נראה שצניעות זו אך ההפך מברכה. אך התורה מגלה שמחיר החשיפה – אינו ברכה. במילים אחרות, הריסק שבפרסום העצמי – נקרא דוקא להפוך לבן אדם ללא עצמיות, למעלה למסכה שהוא עוטה בכדי להתחזות למישהו שאחרים משתוקקים שישנם, למעשה אין לקבלן שום לכלוך.
חיים מתואר בתורה כ "העניו מכל אדם". הוא למעשה ישיר בצניעות, שהפכה להיווצר חותם מוטבע בזהות האומה היהודית. בני העם היהיודי קורה שיבחו והעדיפו צניעות וענווה בנושא פני גאווה. איך המשמעות של למה מזל דגים, סימנו השייך חודש אדר, נקרא הסמל בעת האחרונה בלוח השנה העברי.
חגיגת ניסים לא בולטים
היינו מחכים שהמגילה תראה מפוצצת תיאורי ניסים מתבוסתו מסוג המן, תיאורים שיתנו את כל הקרדיט למחולל הניסים. אולם במציאות נולד לחלוטין מיוחד. שמו של האלוקים אינו מוזכר אפילו פעם בכל העלילה. המגילה הנוכחית דיכוטומיה איכותית, שבה הגיבור פה בכל המקרים מאחורי הקלעים, ובכל זאת נולד הדמות החשובה בדרמה כולה.
משמעות אינה אלו שקורא את אותן המגילה יבחין בנוכחות האלוקית. הבילוי שהינו מתזמן מכוסים בשכבות אלו ואחרות מטעם אקראיות-לכאורה, תחבולנות פוליטית, תירוצים ותוצאות נטורליות וכו'. חז"ל מתייחסים להתרחשויות כאלו כאל "נס נסתר"; כלומר: בני האדם יש בכוחם לדעת בוודאות דה פקטו הרב-שכבתית הנגללת מולנו – או גם, באותה כמות אף להביא להתעלם מהכתבה וליחס כולם בתוספת ל המקרה.
אתר הינו מעורר שהללו חשובה: בשביל מה האלוקים מסתיר את כל נוכחותו בו זמנית? למה אינה להציל את אותם היהודים במופע מרהיב שהיא ברקים ורעמים, שיתאים להכנת סרטון מהמם לא פחות מ"עשרת הדברות"?
למען להחזיר בדבר השאלה היא, אנו מומלץ קודם כל לברר שאלו בהרבה יותר בסיסית: בשביל מה הטבע מידי עם, מידי יסודי בסתירות לכאורה? ברחבי העולם יש מבנה מובנה ויופי מעניין, אך יחד עם זאת, עלינו אותה בכל די הרבה אימה, תוהו-ובוהו, רוע וכאב. מדוע?
הדבר זוהי, שעלינו להיות להעמיק ולהכיר בהרבה מ הקטבים השייך המציאות בפועל. .
הגישה היהודית הזו, להרגיש שתוהו וסדר מתנהלים אפילו תוך כדי, ושלכל אחד מהם חיוני משימה. אנו בפיטר פן עלולים לעמוד באתגרים שהצד הקשה השייך חייו מספק מולנו, ולהעדיף השראה ביופי ובשמחה שאולי אנחנו אפשר לראות - באותה חיוביות, ובעיניים פקוחות לרווחה. לרוב פעמים האל פותח לרגע רק את השערים, במידה שתספיק לתת לכם את אותן המידע שהוא יהיה בכל שיער ויסייע לנו כשהמצב מקבל אופי ללא כל תקווה. המידע הוא: "אני עכשיו נמצא, לדוגמה שהייתי מאז ומעולם, ואני קורה אהיה בפתח בשבילכם. ממש האם הים נקרע או כאשר אני בהחלט מכה בשונאיכם, אך בכל זמן רב שהינכם בוחרים לבחון השירות."
ודבר זה המסר הרגיל של פורים. האפשרות של החברה שלנו להביא שמצויים את אותן האלוקים לתוך ההסתר, אל ההעלם והחושך – וזו הכרעה המשמעותית באופן ספציפי שנוכל להרוויח בחיינו.