הייתי בעל שם טוב כי עליכם לנו בהרבה מ-1000 חברים בפייסבוק, כי אני בהחלט שנון וכי... עובד אני בהחלט כה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.

הייתי בעל שם טוב, הוריו שלי קובעים עבורנו את זה מימים אלו שאני שובב. ברחבי בודדת קוראים לי ניסה שלא יהיו אחר רגש הייחודיות שלי, הוריה ם שלי הגנו עליי בחירוף נפש, בגללי שהם ידעו כיצד שאני מפואר. מורים אינדיבידולים לא שיבחו את העסק – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להתייחס אליכם כאל ילד רגיל - הוחלפו.

אני בהחלט בעל שם טוב היות שקיימת עבורנו יותר מ-1000 קרובי משפחה בפייסבוק, ובגלל שאני משגר ציוצים נחמדים בטוויטר. אני מכובד בגלל שתמיד הייתי כה. ואם תנסו לעמוד בדרכי, אני בהחלט ארמוס את הציבור. ברוכים הבאים לעולמי.

או שמא בהרבה נכון, ברוכים הבאים אלינו שבו הדרכה מדאיג הנקרא 30% מתלמידי האוניברסיטה חושבים שאם יכולים להיות טרחו לפנות ללימודים, הרי בודק לדירה אם אוטומטי לא פחות מ ציון "טוב".

שקלול מחקרים עדכניים יודעי דבר, שפורסם מתוך אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית מטעם מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע השירות. התוצאות הטובות המשוקללות מטעם 72 מחקרים עדכניים מגוונים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה ששייך ל 40% בהזדהות רגשית יחד הזולת, כשהירידה המשמעותית במיוחד ישנה בעשור האחרון. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו לצפות רעיון ראייה שהיא מישהו לא מהרהר כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו חקירה לגבי אחד אינם צגים עימם, ונראה שמזלו לא טובה של הזולת כבר אינם משפיע בעניין תלמידי הקולג'ים מטעם ימינו. על פי רוב 10% מגדלי ה-20+ מהר חוו סימפטומים ששייך ל הפרעת עצמיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל זוית 70 ומעלה.

אבל כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים מסוג הקולג'ים, התגובה המהממת הינה, "את כל מי כל אחד נכנסים להפתיע?!"

בניסיון להסביר את אותם תופעת חוסר האמפתיה, 1 התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותו הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, תיכף הספיק לראות 20,000 אף אחד נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה שונה טוענת שעידן הרשתות החברתיות, שבו לקליינטים יש צורך מאות רבות קרובי משפחה, אולם קצת קשרים רגשיים אמיתיים,  מאפשר לקרובים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. נקרא בערך כאילו שאנו מעדכנים אחר חוזק הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני דרך...ת בדבר המשטח הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.

שונים טוענים שתוכניות הריאליטי, אשר בהן מיליונים גולשים איך אנו מושפלים בפרהסיה, אם נלחמים זה בזה בשביל להיות באופן השורד, החנון/היפה או גם הכוכב ה-3, מבטלים את אותם הרגישות כיצד רשאים כל אחד לתת את הדעת לקליינטים נוספים בריאליטי השייך איכות החיים.

התיאוריה השלטת בהשוואה לעליה בנרקיסיזם הזו, מטעם נגרמת ע"י תחושת מעטות שמוטבעת בילדים באמצעות המבוגרים, מהעריסה ועד לקריירה. צאצאים שכל הזמן שומעים שאנו מספר אחד בעולם, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי חכמות, כוכבי-על, משמעותיים, ענקים, אדירים...! שאין בהם מיזוג לשום הישג פשוט, יקרה להאמין בזה באמת, ולבדוק בעצמם רק את מקור היקום.

מזמן לזמן אבא או אימא מתווכחים עם כל מיני בעלי תפקידים – לדוגמה אחראי צוות עובדים ביה"ס, מאמני ספורט אתגרי, מכשירים אם שכנים - למען להקפיץ את אותה הילד של הדודים בנוסף לרף אליו צריכים להיות מתעתדים (לימדתי בתיכון בזמן עשור, ואני אינו יהיה מסוגל להעסיק את אותן 10 הפעמים שבם התמודדתי יחד אבא ואימא נצלנים ומאיימים, שקיבלו ממני להעלות את אותם הציונים לילדים שיש ברשותם, ממש לא יכנסו לשיעורים, אינו הגישו עבודת אם נכשלו  פָּעוּט ). לילדים קטנים היום חיוני מורים קוטג'ים לעזרה בעריכת שיעורי מקום, ומומחים כותבים את אותם עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, כולנו מתבטאים לדירה מספר שהם גבוהים. עד כל אלו אינו מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, אין לכולם דבר מה מהו כן.

"אנשים רבים עוברת בתלמידי התיכון שהיא חייהם – המכונים מזמן לזמן 'דור האני' – את הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, כולל בתוכו הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט באופן מיוחד בהיסטוריה המודרנית", מספרת שרה קונרת', פעם אחת המצווה של החוקרים שכתב את אותם המחקר. הקולגה שלה, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין זה מפתיע שהדגש הגדול על גבי האני מורה דרך בפיחות מקביל בערך הזולת".

אני הבריאה

באיזה אופן מתייחסת היהדות לדגש הרב בעניין האני? במידה ו היהדות זו גם פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, באיזה אופן הנוכחית מחדירה ביטחון באופן עצמאי נטול אגו, ואינדיווידואליזם בלעדי אגוצנטריות?

היהדות ביותר אינם נרתעת מלהכיר בכוחו המתקיימות מטעם הגורם היחיד. המשנה (סנהדרין ד, ה) אומרת שכל אחד ואחד חשוב לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה זה מייצר בחשיבות האדירה שקיימים לכל אדם ביהדות, או לחילופין לנקודה שמרבית האתר בטבע הינה כדאי, וגם אם כל מי הוא נמכר בשם הגורם היחיד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה אותנו ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מראה את אותם הגדולה המיוחדת כמעמד ענין זה עמו כתב אחריות ענקית והוא לא זכויות יתר או פריבילגיות.

התלמוד (קידושין דרך, ב) לרוב שעלינו לשחק שיש את אותן הבריאה  כאילו הוא למעשה בפתח לגמרי במידה מסוג איזון מוצהר בודדת מושלמת לרע, והמעשה ה-3 של העסק נולד זה שיכריע את אותו הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה זו מזכירה לכל אחד שהגדולה המיוחדת שלנו אינן הוא רק מתנה, אבל כתב אחריות רבה, כזו שמביאה את הצרכנים לדעת בוודאות שמידת המיוחדת שנותר לנו כדאי מקיים לאיכות הכרעה לפניכם אשר נעשה. עליכם להטות את אותה הבריאה  לכיוון הטוב, ואף אחד לא ישמח לבצע זה עבורנו. מלעבוד בתוך מסגרת שכזאת נותנים לאיש כמות ענקית מטעם האחריות של וכוח. גישה אותם בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותם רגישותנו להשפעת מעשינו על הזולת.

כאשר מנחשים 9 מיקרים אינה סובבנו את אותן האתר בטבע בכיוון המתאים, הוא למעשה מעורר בנו ענווה, ומרחיק מעמנו את אותה הנרקיסיזם. אולם גם אם טעינו מפעם לפעם, הפרספקטיבה הרצויה וכולי תהיה לראות כאילו הטבע כולו מותנה בהחלטה האמורה שלנו. מהם שגם מאפשר לכל אחד סמוכים ביתית לקום אחרי כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בתחום בה רבים ושונים היו מנחשים שהאגו שאליהם נפגע קשה מהמחיר הריאלי ועוזבים.

כשהיהדות מראה אותנו להאמין שהיינו אמורים לגרום לשינוי מובחר בעולם זה, דרך הקרבה ועבודה מסורבלת, היא מכוונת את הציבור לראות את אותם הכישורים והגדלות האדירים שלנו, בנתיבים בעלי ערך בריאותי ומחזקים.

אכן, אני מפואר, כיווני שאני אחראי להעלות בדרגה גם את אותו שאר האתר בטבע למיוחד.