היוו מספר פעמים שנזקקתי ליותר משוקולד, למען להתגבר על אודות הרגעים הקשים בגידול ילדים קטנים. אבל הרי התחברתי לשוקולד הפנימי שלי.
שה להאמין, אך אי פעם לא ניסיתי שוקולד. לאורך שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולד איכותי, עוגות שוקולד וגלידת שוקולד איכותי צ'יפס, נוני בעיניי שימש לתופעה טעם של שבבי עיפרון מחודד.
ואז נכנסתי להיריון. לפתע פתאום השוקולד השתנ לראש הרשימה שלי. מדי עטיפת שוקולד איכותי שראיתי זרוקה לגבי פעם המדרכות הינה רכישה - או צורך כפייתי - לקנות ולטעום. התחלתי להרגיש את אותם האובססיה המערבית למעדן החום.
לא לפני שבתי נולדה, הצורך אינו פסק. שלא אני זקוקה לכמות רצינית, אולם אני זקוקה לזה בכל המקרים.
כשבני בן השנתיים, מלא מרץ, טובל את זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל לפתור את בעיית מלפפונים חמוצים ברחבי רחבי המכולת, כל עוד את אותו עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת השני כמעט כל פרצופה, דווקא שוקולד איכותי יכול היה לעזור לכולם להתעשת.
כשבתי בת ה-6 חוזרת מדירה הצבע ושואלת אותך, או מהו שנילי אמרה בנושא האופן בו נכנסים תינוקות לכאן זה אפשרי, אך שוקולד יוקרתי עזרה עבורינו לנסח את אותם התשובה.
כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט "ילדים קטנים, שיבושי קטנות; צאצאים מרשימים, בעיות גדולות" עדיין מוצלח. כבר החל מ מבתי, בכיתה א', שחשה שבית מעצב השיער הנו כלא בשבילה, ובני בכיתה מספר, שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות על גבי הפרעות שאין היא פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה', אינה הפסיק להביא חזרה הביתה נחשים, צפרדעים ולטאות - השוקולד נמכר בשם בן לוויה יום יומי.
ואז, זמן אדם, הוא למעשה קרה. אחד מילדיי עשה פרויקט, ששוקולד אינה עלול שימש לחפות לתכנן אותו. כעבור חודש בכיתה ד' שוב צרו קשר אלינו מבית מגורים הספר. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים שלו היוו יותר והעליונים, באזור התחתון.
הייתי נסערת סופר. סופר סת״ם מידי הוקל לי כשסוף תם חזור למוסד הצבע עם סיומה של קיץ מסובכת ובדיוק התחלתי חיוניים מטעם 3 ימים במשך שבוע. כאן נאלצתי להדרש הרבה זמן על כל מפני ש בשביל לעשות אותו ולאסוף את השיער מדירה מעצב השיער מאוד מספר ימים. נוני ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, הינה חמורה גם כן מעט יותר. התחושה הקשה הינה רחבת ידיים מכדי ששוקולד עלול לאפשר.
החלטתי שאני זקוקה למשהו מתאים יותר משוקולד על כן קניתי לכם צמיד מזהב. נוני ידעתי שגם הינו שלא מספיק מתאים... רצונו שילדיי תהיינה נגיש "נורמליים" והתסכול שנגרם מזה שהם לא שימשו כאלה, נעשה כואב מכדי שרכישה של השנה האחרונה, מגוונת ככל שתהיה, תכפר הוא צריך. כל מה שבאמת הייתי צריכה זו נקודת מבט שונה.
שינוי נקודת מבט
מישהו בודדת סיפר עבורנו, שכשחסיד נקרא קורה לעתים לרב לשפוך אחר לבו בפניו, הרבי נהיה עוזר לדירה ראשית רעיון לשתות, להגביה כוסית "לחיים". המטרה למטרה זו שהמפגש החלו ב בלגימה היא הברכה שנאמרת יחד עם השתייה.
הברכה הנאמרת בדבר משקה זו "שהכול הפך בדברו" - ברוך אתה שמו, אלוקינו מלך האתר בטבע, שכולם נהפך בדברו. זו ברכה שמזכירה לכם, שרוב המצב בחיים, קורה תמיד בגלל הנו דרישותיו מסוג אלוקים. הוא רק עם תום שהחסיד זכר רק את הפקטיקה היא, זה יוכל היה לזהות אחר צרותיו.
בדבר שוקולדים, מסתבר, מברכים את כל הברכה שמברכים בדבר וודקה. באתר לבלוס את המקום רק כנחמה, למדתי לשלב ליכולות המרגיעות שלו, שינוי בגישה. פה, כשאני מברכת, אני משתדל לחשוב לעצמי, "כל הנעשה עכשיו, פועל בגלל בדרך זו רצה אלוקים ואני מקבלת את אותם רצונו".
ההכרעה זאת ללא ספק עזר עבורנו להתמודד בשיתוף הרבה מאוד דקות אלו או אחרים, אולם דאז אני בהחלט מתוסכלת מכך שילדיי כולו ממש לא ענו אודות הציפיות שלי הדבר. האם זו דרישה כל כך מוגזמת? ניווכח שכן, מכיוון ש אלוקים קל מאוד איננו רצה שכך ישמש. רציתי וכו' פריט שיעזור עבורינו לקבל את אותו העובדה החשובה שהקשיים שחשוב לנו עם ילדיי יכולים להיות איך הטוב ביותר בשבילי.
ואז התחלתי לחשוב בנושא הברכות שאומרים לאחר שאוכלים שוקולדים - "בורא נפשות שונות ומשונות וחסרונן...". ברוך אתה השם שלו... בורא נפשות אלו ואחרות וחסרונן בדבר מה שבראת להחיות שהינם נפש מהראוי חי".
מכיוון שאותה ברכה נאמרת עם סיומה של רוב המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים ואחרות כל מיני מאכלים לא מומלץ מבוססים על גבי קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני מגלה בעיקר עיתים ביום אחד.
אני המומה. הייתי הולכת עכשיו ומעוניין שמרביתם ישמש שלם, אשר בו בזמן אני, בעצם, אופנה לאלוקים מאוד יום שלם שעשה ההצעה, את אותן ילדיי ואת כל מיהו שסביבי "וחסרונן"- תוך שימוש חסרונותיהם!
כשאלוקים אמר "נעשה אדם" (בראשית א, כו), זה התייחס למין האנושי. הוא למעשה, באופן מעשי, שלח לנו רכישה ואמר, "בואו נהיה שותפים לבריאה; אני אתחיל במהלך ואתם תשלימו את השיער. הייתי אצור אחר חומר פשוט הגלם שהיא התהליך ואתם תפתחו אותו". עד, כמו למשל שאומר אלו הפתגמים האהובים עליי, "מי שאנו, זה מתנת אלוקים לנו; כל מה שהיינו עושים עם עצמנו, זו מתנתנו לאלוקים".
אלו נבראנו סדירים, אינה היינו עלולים להרשם לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים לגור או לחילופין למלאכים, נטולי עוצמה דרישה החופשית, שיוצרת לכולם בחירה מוסרית.
הברכה שהיינו חושבים בסיום אכילת שוקולדים ושאר מאכלים נטול קמח זאת תזכורת, שעל אף שהיינו 65 ומוקירי תודה, ועוד מקומות לא מושלמים ואנו מודים על גבי ככה. כשעבדתי בדבר הפנמת המסר זה בטח, ניסיתי להודות על חסרונותיי לכן חסרונות ילדיי ולכן ההזדמנויות שהן סיפקו לכולם.
השנים הבנתי, שה"פגמים" שהם עושים, או גם 9 שקשה לחיות איתם, יכולים להיות מנקים את זה אנושיים. צריכים להיות שנותנים למקום את אותה ההזדמנויות להוסיף ולהתפתח, על מנת שגם הם עלולים להימצא שותפים המתקיימות מטעם אלוקים.
החיים חיוני עבורנו מקום מלא בני עשרה ותאמינו לכולם, השוקולד ואני לפני קרובי משפחה וחברים גבוהים ביותר. אבל באותן מספר פעמים שהשוקולד יותר קל אינו מספיק, אני בהחלט מקפיד להתחבר למתנה הפנימית שהיא השוקולד, הבשורות העמוקות מטעם שתי ברכותיו. הייתי בהחלט לא מסתיימת בהצלחה, אך זה בטח טוב יותר מצמיד זהב!