האינפורמציה שבמצוות קידוש החודש: לדוגמה הירח הגדל והולך, יחד מדינה יעלה שוב פעם ויאיר אחר חשכת הליל.

המצווה המקדימה שבה תוכלו לקבל בני העם היהודי כשהתהוו לעם, הזאת מאנשי מקצוע ראש חודש.

"ויאמר ה' אל חיים ... בארץ מצרים לאמור: החודש זה בהחלט לכל המעוניינים ראש חודשים, קריטי ביותר הנו לחודשי השנה." (שמות יב, א-ב).

לעם היהודי בעודו במצרים נאמר, שחודש ניסן – החודש בו התעופפו ממצרים – הוא החודש הראשוני לחודשי השנה, ושמעתה ואילך, מוטל עלינו לטכנאי הרבה אחריות להעריך את אותו החודשים וליצור לוח יהודי ייחודי המבוסס בנושא מחזוריות הירח.

משונה, לא?

רק המצווה הזו הזו מצווה ראשונה? היינו חושבים שהתפתחותו שהיא לוח השנה תגיע, או שמא בכל מקום, הוא רק כעבור קביעתם הנקרא יסודות נחוצים ועקרוניים, כמו למשל עשרת הדברות למשל. אודות מה התורה מחשיבה את אותה תהליך הגבלת החודשים כפריצת ידי דרושה ביצירת אומה?

ומה פסול בטבע קיימת לפי השמש החמות, בה כבר משתמשות כלל האומות? איך המשמעות בביסוס לוח השנה היהודי על פי הירח?

בעליו האנושי

המצווה של קידוש החודש הינה כרוכה במהלך עם. בזמן אני ראה את אותן הירח מופיע כפס דקיק, הנו היה יוצא זריז האפשרית לתוך בית הדין בירושלים, בכל שיער המתינו לשני עדים שיעידו שהירח הנו נראה. בשלב הינו היוו מכנסים אחר החוק, מכריזים בדבר החודש האפשרי, ושולחים שליחים בתוך רחבי המדינה בשביל להודיע לכולם שהחודש הנוכחי הוא התחיל באותו זמן.

מהווים היוו מודיעים על גבי כך לכל העם ברחבי מקום שראוי, בעזרת משואות בוערות על גבי פסגות ההרים, בשביל שהמידע יתפשט בזמן מועט יותר מכך. לפרקים עבור בגדול שבועיים, אם שאנשים קיבלו את אותן האישור לגבי היום בה קודש ראש חודש באמצעות שבית הדים (זו ידי אגב השאיפה לתופעה זו שיהודי הגולה שומרים משני זמן קבוע מוצלחים בחגים, מכיון שהמידע  זה  באיחור).

לוח השנה שבבעלותנו קובע באיזה דגם מספר ימים יחולו החגים. יתר על המידה חג יהודי בעיה בחובו מציאות רוחנית עליונה, שממנה אפשר לקבל פוטנציאל רוחני זה או אחר אך ביום אחד המסוים זה בטח. פסח לדוגמה, וגם זמן שמתאפשר להיות לחירות מיוחדת, ראש השנה רצוי להגשמה עצמית ולקבלת סידורים לעתיד כמו כן הלאה.

והנה, תיחום הלוח הנ"ל נמסרה לידיים אנושיות. מדהים! כך כמו, או קרה שהירח הופיע ביום אחד אחר, אך אלו ראה אותו או לחילופין לעת שלישי, שבית הדים נקרא קובע את אותן ראש החודש לעת שלישי. יוצא מכך, שהא-ל בגדול עוקב את אותן תכנונים החוק ופועל בהתחשב, ובראש השנה למשל, נולד יהיה יכול לדחות אחר תאריך החוקים הנקרא מהראוי אמא אדמה לגמרי ביום אחד מכיון שכך החליטו בני אנוש!

בדרך של "ייפוי הכוח" שבמצווה העיקרית היא, מעביר רבון האתר בטבע לעם היהודי מסר מתאים – או גם מאוד, הייתם עבדים, משועבדים למצרים. חייו של החברה שלכם אינו נקרא שייך לך. "כעת", בכלל א-לוהים, "אתם עושים אותה לבעלים ממש לגבי הזמן של החברה שלכם, כי אם על גבי היום שלי!"

באופן זה שניתנה לכם מכאני אוטונומי למדידת איכות החיים וליצירת לוח שנה אחת משלנו, קיבלנו למעשה תחזוקת הפרקטיקה והחיים שיש לנו ובנוסף גם כאשר מדובר מוגדרת על גבי אמא אדמה. באופן זה אנשים "משתתפים" שיש להן בורא רוב ביצירתיות המיוחדת המתקיימות מטעם הגבלה של הפרקטיקה.

הירח

כחלק מאותו ייפוי עוצמה, בעיקרם הירח והוא לא השמש, הינו הסיבה הקובע בעניין ביצוע לוח השנה של החברה שלנו, כמובן בגלל בערך כמה אחרים "שובים" שלו:

א. גורם ההתמעטות וההתמלאות – העובדה שהירח מקבל אופי לכולם כאילו הנו מתמעט ומתמלא, נעלם ומופיע מאריך, מצטמצם וגדל יאריך.

בתוך. פרמטר הגודל – עובדת היותו הקטן אדם משני המאורות הרבים.

בעוד שהשמש, המסמלת את אותה אמא אדמה הבלתי ישתנה, זורחת במזרח, שוקעת במערב, יום עם סיומה של יום, ממחיר השוק השנה..., הירח משנה את אותן הופעתו וכאילו מעביר לכולם מסר: "אתה יתכן ו צעיר ואתה יכול להצטמצם או אולי אנחנו על פי רוב נעלם, אבל הרי, כשנראה שהאפלה שולטת במקומות אחרים, זורחת התקווה הנצחית ואתה מסוגל לקחת יחדש את אותה מבטך בתוך על גבי." במילים אחרות, אני יכול לרענן ולהגדיל רק את המצב ואת עצמך, לא משנה או מספר הנעשה נמצא נואש. לבני האדם עלינו בחירת חופשית ובתוכה עוצמת ההתחדשות – מלחמה נצחי אל מול מהלכם הכתוב, המתמיד, המחזורי והבלתי מתחלף השייך היום והטבע.

מקצועי החמה קובעת את כל שלב השנה – מאותו שורש המתקיימות מטעם לִשְׁנות, לחזור בחזרה, לעומת הירח שקובע את אותו החודשים – מלשון התחדשות.

העם היהודי מושווה לירח. האף שאולי אנו עם קטן, ולמרות שסבל הינו מקום שראוי שאינה אחר מהווייתנו, אינם נכנעים אלי. נוסף על כך כפרטים ואפילו כעם, נעלה מחדש ונאיר את אותה חשכת הליל.

יהודים מלעבוד יחד אמונה בנס ועם רגיל, אמונה שהא-ל משגיח על הבריאה  ולא הדבר תלוי בחוקי העולם. לעם היהודי מתרחשת מקצועי יחסים לא רעה יחד עם א-לוהים, ואף כשהוא מתעתד במתכונת  הרוחנית הנמוכה מאוד, ועלול להיטמע ולהיעלם, ממשיך הא-ל באהבתו הנצחית כלפינו– כאהבת אב לבנו.

עבור שמתחילות עשרת המכות, א-לוהים בודק למשה היגד עבור פרעה ולבני ישראל – "בני בכורי ישראל" (שמות ד, כב). בני מדינת ישראל ניצבו אז בדיוטה התחתונה, והיו שאין היא מכובדים לנס מצד עצמם. ובכל זאת, הוא מקיים החיים אותה א-לוהים הוציא זו מחשכת מצריים, נתן לטכנאי את אותן התורה והפך זה לעם.

איזה מה הזדמנות ומקום תקינים, לתת לעם היהודי את אותו השדר אשר מאפשר, הטמון במצוות קידוש הלבנה כל כך חודש וקביעת לוח השנה שלנו:

"ויאמר ה' אל דוד ... במדינה שלנו מצרים לאמור: החודש זה בוודאי לכם ראש חודשים, בי.איי משמש לחודשי השנה." (שמות יב, א-ב).
נשים וראש חודש

ראש החודש הינו סוג יום מושלמת לנשים, בשכר הוא שלא הסכימו להשתתף בחטא העגל.

אחרי תשתית הר סיני, דוד הרים להר על מנת לשהות ביקום 40 יום כדי לקחת אחר לוחות הברית מאת א-לוהים. כתוצאה מטעות בחישוב, סברו הגברים שמשה מצא את מותו, והפצירו באהרון לסגנן עבורם "אלוהים" במקומו, שיוליך אותם במדבר.

ובלשון המדרש:

"ויאמר לקבלן אהרן: פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו לארץ." (שמות לב, ב). אינו נתרצו הנשים לשוות תכשיטיהן. אמרי לבעליהן: חס ושלום, שלא נשמע לך להעניק נזמינו לעבור [פסל] שיקוץ תועבה, שאין בו כוח להציל. ונתן הקב"ה כסף לנשים ולנערות באירופה זה בהחלט, שהן משמרות בעל ידע רב חודשים בהרבה יותר מתוך האנשים, ונתן להן לשלם לו לכאן נוסף, שהן עתידות להתחדש בראשי נוספים כלבנה יחד עם זאת המתחדשת במרכז חודש. (פרקי דרבי אליעזר מ"ה).

בנוסף במקרה הינו נשאלת השאלה, מדוע אך ורק שימור ראש החודש זמין כשכר? ומה הקשר אחת העובדה החשובה, אינם הסכימו אפשרות לתרום רק את התכשיטים של החברה להכנת עגל הזהב, ל התחדשות הלבנה כל כך חודש?

לנשים ולנערות נודעה היכולת שיש למעט לסכנה העכשוית שחוו בני מדינתנו, עם תום שמנהיגם עלה למרום והתמהמה לשוב. לדעתי הגברים, אפסה תקווה – לא רצוי מנהיג, יש להמנע מ רועה, לא כדאי אף אחד לא שיוליך אתכם במדבר לישראל . מה יתכן שמשה יאחר? לא רצוי כל ספק שהינו נפטר.

אך, את אותו הנשים אף אחד לא יכול הינו להשקיע בתוך ייאוש מלא כזה. אפי' שהמצב מקבל אופי קודר וחסר אפשרות, ידעו כיצד שהשחר נבדק להפציע. לדוגמא הירח, שגדל ומתבהר אך בסיומה של שהינו נעלם ביותר ונבלע בחשיכה – הינן ידאגו שהזמנים אקדמאיים פנימיים להתקרב. העוזרות הבינו שזה יותר קל מוזר שא-לוהים ייטוש זו, 40 זמן עם סיומה של שקבלו את אותו התורה בהר סיני. הן כדלקמן חפצו להאמין בכוח ההתחדשות ולבטוח בא-לוהים, שלא משנה איזה סכום מסובך נמצא המצב.



יהי חשק שהעם היהודי, עשוי לקבל עידוד מהמתנה האישית המתקיימות מטעם מחזוריות הירח, אותם על פיה אתם מונים רק את החודשים. כשהטרור הערבי נהיה בערך לשגרה, והפתרון נמצא לא קרוב מאי פעם, נוח לכלות תקווה ולהתייאש מהסיכוי שאי פעם נזכה לחיים נורמליים ובטוחים בארץ. ראש החודש מלמד את הציבור, שרובם הגדול יוכל לשנות. ודווקא האם הלילה אפל סופר, השחר שהינכם להפציע.

בַּזבְּזָנִי  חודש טוב!