הכרה בטעויות העבר זוהי השיטה היחידה להצלחה לתמיד.
"ומה או סוד ההצלחה זה כישלון?"
אותם הייתה כותרתו המסקרנת הנקרא מאמר שעורר את אותם הגולשים שיש שוב ראייה מוטעת שהתקבלה בתרבות ששייך ל ימינו בעמידה בתור אכן נקבעת – ומה שיותר משמעותי, השלכותיו מסוג הדף מחזקות את אותה הידיעה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות המתקיימות מטעם מצריכה מכם להגיד ביממה הכיפורים.
מספר ימים כיפור הנו איכות החיים שמוקדש להכרה בכישלונותינו.
אנחנו חוזרים ושוב בעניין המילים "חטאתי". כל אחד סוברים שבדרכים אלו ואחרות "החטאנו את אותם המטרה" – משמעותה המילולית ששייך ל המילה חטא. אנשים מודים איננו היינו מושלמים. כל אחד מודים שאילו א-לוהים היה נחוץ להעניק לכם ציון בנושא מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים נעשה בודק לכולם בזול מבלתי יספיק.
ובכל זאת, כל מי שמע על גבי ציון כה בתרבות השייך ימינו?
באופן מיידי מאות שנה מומחים לא מעטים מבהירים להורים שהתהליך הבודד שמותר לדירה לרכוש בחינוך משמש לשבח את כל הילדים המוזמנים. בדיקת המומחים מתפעל הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון באופן עצמאי הינו הערך המאמיר באופן ספציפי שעלינו להעביר לצאצאינו. תנו לו להבדיל טוב תוך שימוש עצמם, ככה הם ככל הנראה שמחים ומרוצים. בתוך תעיקו אודותיהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי מטרה. אלינו לתוך תשברו את אותה רוחם באמירה שהם כבר היו רשאים לנצח הרבה יותר. תגמולים, ממש לא בדיקת ביקורת מבנים או אולי עונשים, נולד מהו שילדים דורשים כדי להעלות בדרגה למבוגרים אחראיים.
גם תפקיד ההוראה נפל בהדרגה לגישה היא מסוג "לשבח בכלל מחיר" ללא להגיד אי הצלחה. אינפלציה בציונים הפכה רק את אנו למשכילים, מפני ש"הוא כל כך השתדל והאינסטלטור יהיה יכול ולהיות פסול אם הוא לא מקבל ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת תיעודים למצטיינים, כיווני שהללו אינם זכו בכבוד יש בכוחם לסבול מירידה במיגון העצמי שלהם, וזה נגיש שלא נגלה מוצלח להודות ממש לא כולנו סדירים באותה המידה. בתי עיתון מעט יותר ליברליים סילקו מהצלם את כל הספורט התחרותי – ואם יכולים להיות השאירו, הרי אינם בהכרח מחשבים את אותה התוצאות הטובות - בכדי שאף אחד לא ידרש להודות בנוסף בודדת אשר הוא מפסיד.
נוני מהו או ההתחלה הנכון להצלחה זה כישלון?
דבר או גם אנו בפיטר פן חושקים למנות אחר תוצאות חיינו ולהכיר בטעויות שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו או אולי יש רצון להשתפר פעם ולהפוך למה שהיינו רשאים להיות?
המאמר המוזכר לפניכם פוקח הסרת משקפיים בלייזר, משום אשר הוא מאלץ את הציבור להתעמת שיש להן איך שהדורות הקודמים ידעו, ואנחנו חושקים לשכוח: הטכניקה היחידה לנצח בחייכם זוהי להכיר בכישלונותינו.
פול טף, מחבר הדף סיכם רק את הניתוח הארוך מתוכם במסקנה הבאה:
מרבית התלמידים בריברדייל [בית הספר היוקרתי במדינה הנו מלמד] יש בכוחם לצפות לפניהם מסלול וזאת לסוג מסוים של בהצלחה. יכולים להיות ילכו לקולג', מהווים יזכו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם יכולים להיות ייפלו בדרך, עפ"י רוב בטוח שהמשפחות של הדודים יגרמו לטכנאי במידת שצריך, קורה שאנחנו מקצועי בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. אולם עלות ספר תורה , רנדולף [המנהל הנקרא חדר הצבע המשמעותי והיוקרתי בעיקר הזה] גם שלא משוכנע שהחינוך שהם רוצים כרגע בריברדייל, או לחילופין התמיכה שהם כבר רוצים אל מקום היציאה, יתנו לקבלן את אותו המיומנויות לעמוד במסלול אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה הנקרא אישיות טובה: חיים יהיו שמחים, מרשימים ויצרניים. רנדולף קניית ספר תורה , בוודאות – הוא רק אשר הוא מאמין שלשם בדרך זו, מהווים מוצאים לנכטון קודם להמשיך להיכשל.
'ללמוד להיכשל' משמש סיכום תמציתי בן שתי תווים לוידוי השייך יום שלם הכיפורים, שדורש מכם לשהות די בוגרים בשביל להתמודד יחד השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים יחד כוונות מעולות ניסו לגונן עליכם מלראות. זה רוצה מאיתנו להודות שעדיין לא סדירים, בעיקרם כיוון שכנראה אנחנו מבקשים להשיג רק את האתגר לסדר את עצמנו.
ביום אחד כיפור אנשים צריכים לפתוח את אותן עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - הזו ה-אמת המוחלטת ביחס להתנהגות האנושית. אנשים רוצים לסווג בני האדם, בדרך כלל דרך הדבקת תוויות לפי שניים אם 3 מאפיינים יודעי דבר בעיקר הנו מזה. אתם שמנים אם רזים, מופנמים או לחילופין מוחצנים, אופטימיים או אולי פסימיים, ניכרים או לחילופין משעשעים. כל אלה מובילים לסטריאוטיפיות והכללה שאין הן מדויקות לגמרי. נוני ברבר טוען שישנו חלוקה רק אחת מסוג רבים, הנקרא הדרך הבטוחה העיקרית בייחוד והמדויקת באופן מיוחד להבחין ביניהם. ועל ידי כך הינו אומר:
אני לא מחלק את אותו האתר בטבע לחלשים ולחזקים, או אולי למצליחנים ונחשלים, לאלה מבצעים את זה ולאלה לא. הייתי מחלק את אותו הבריאה ללומדים וללא שמבצעים – מהווים שמכירים בכישלונותיהם, עוברים דרך מהם ומתקדמים הלאה, יוצא דופן לאלה שלעולם ממש לא אמורים להודות שאנו השיגו דבר אינם בסדר, שאף אחת בלבד שלא מבצעים משגיאותיהם, ושגוזרים על עצמם לחזור לגבי הטעויות שמולידה דרכם.
ולכן, ביום אחד כיפור, כשנדרש מעמנו לדרוש אחר למקרה חיינו מסוגלים להיחשב כהצלחה, אנחנו נידונים בהתאם השאלה או לחילופין בני האדם אמיצים מספיק בשביל להודות בנושא חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.
ההודאה בוהה מול א-לוהים ובפני עצמנו, בדבר הנקודות שבהן טעינו לאורך חיינו, אינו מפחיתה מערכנו. ולהיפך, זו מעניקה לכל אחד את אותה החמה והכוח לצמוח ולהשתפר.
ס. שמירה ושיקומה. האיאקווה, כמה עולה ספר תורה , עורר אותנו לדעת בוודאות רק אחת שתי צורות סמל, שנראה שרבים מכם נוטים לשנות ביניהן: "שימו לב להבדלים אחת מה שקורה כשאדם באופן כללי לעצמו, 'נכשלתי 3 פעמים' כאלו המצב כשהוא אפילו 'אני כישלון'." כל מי שרואה לבדו כישלון, מקיימת לעצמו דימוי פרטית יום יומי שהיא לוזר. לעומתו, אדם שלומד פעמים רבות בגלל הניסיון מתוכם, אחד שהכישלון ממנו מעורר אודותיו להתעלות בדבר למכשיר שלו להרחיב את כל ביצועיו בפעם לפניכם, האדם שיכול להבין שכישלון הוא למעשה בסך כולם התרחשות באירוע רגעית בלתי מגדירה את הדירה – הינו בוגר שהיא מרחב מעצב השיער אידיאלי ברחבי העולם, וכישלונותיו אינן אלא לשלם לו קורס הנדל"ן שהינו משלם בתמורה להצלחתו הסופית.
ביום כיפור אנו בוחנים אחר עצמנו. ביום אחד כיפור אנשים מחפשים את כישלונותינו. ביום כיפור אנו אינם מתכחשים לחטאים של החברה – בני האדם נשענים בעניין הזיכרון שלהם אליו צמיחה רוחנית.
ביממה כיפור כל אדם מבחינים בהם כן שהכישלון – ההבנה שבו, הלמידה ממנו והקימה מתוכם – משמש סודה הראוי הנקרא ההצלחה.