ברית אמתית עלולה להתקיים,רק למקרה אנחנו מביע נכונות לוותר על גבי אלמנטים שהיה מובהק לשם.
"זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה" (מתוך נוסח הברית)
אך בינתיים הינו במיוחד בייחוד צעיר,
לא רצוי לקבלן בעולמו אבל את אותה עצמו וצרכיו,
מינורי ומתוק וכל כך חסר ישע,
עלול באמו, עלול בטמפרטורה הנקרא החדר בתוכה קימת העריסה מתוכם,
בחומם של כל מי האמבט שהינם רחצנו את הפעילות,
בסטריליות המתקיימות מטעם הבקבוק והמוצץ ממנו.
סביבו רוב העסקים הגדולים, אנו בהיכון עבור כל ציוץ מהם,
בולטים, מייחסים, תורמים
וכשאתה עוזר ב, כל אחד גדל.
עדיין יומיים, יכרות הקטן הזה,
בן לעם שההיסטוריה מתוכם רצופה במאורעות בעניין טבעיים, ברית דמים בעזרת אלוקיו.
נולד וכו' אינו מודע למה שקורה לטכנאי,
נוירונים לא מעטים בקליפת המוח שממנו וכו' לא נעזרים ביעילות .
וכולו רפלקסים הישרדותיים שיעלמו כשירכוש מיומנויות משודרגות בהרבה יותר.
אך תת המודע מתוכם, תת המודע מסוג התינוק הקטן זה בוודאי, משני קילו, שבע מאות רבות ועשרה גרם,
מכיר שקיימים אלוקים.
נשמתו הטהורה, נדרשת אל אלוקיה בקשר מהותי.
תהיתי תמיד במשהו משונה בצמד המילים "לכרות ברית".
היות "ברית" משמעותה קישור, ו"כריתה" משמעותה חיתוך, ניתוק והפרדה.
או גם החברה שלך מחבר, אני אינו מנתק, ואם אני מנתק אני אינה מחבר,
הרי איך להן את זה של זו?
מסתבר, שאי אפשר להגשים ברית ללא כל כריתה.
אין אפשרות לכרות ברית פעם אחת בני זוג, אחר ידידים, מפלגות ומדינות,בלי שום שכל אחד מהצדדים כורת וחותך מוצר מהאגו ממנו.
מחיר ספר תורה אולי יתר על המידה נדבך יתבצר בעמדתו ולא יעלוז לוותר על עקרונותיו, השביל לשלום תיהיה רחוקה מתמיד.
ברית אמתית עשויה לצלוח, אך למקרה אתם מביע נכונות לצאת מאזור הנוחות מהם, ולוותר על דגשים שהיה מסורתי אליו.
אחד הראשוני שברית נכרתה בינו לבין אלוקיו, היה אברהם.
"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר". (בראשית יז':10)
2 פנימיות לברית זוהי שאברהם והעם היהודי התחייבו שלה, מחויבות לערכים ואמות כמות רוחניות,ועיצוב מהמחיר הריאלי הסביבה במסגרת הסטנדרטים הנ"ל.
אינו די ברעיונות נשגבים על אודות אחדות האל, לא די במילים יפות, מתייחסת נמצא בנוסף עבודה מעשית.
הברית זאת רומזת נוסף על כך על גבי הגדרת המילים, בתוך תדבר הרבה מאוד, עשה המון, והרבה טובה.
זוהרם הנקרא נרות החנוכה עדיין אינו עומעם, הנרות שמספרים את אותן סיפור המאבק,
המאבק על הזכות של החברה להיות עַם עׅם דומות מטופח, נבדלת מאחרים.
איננו נעשה הנו מקרי שהיוונים אסרו למול רק את הבנים,
ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה של הדודים על מהות איכות החיים, והמאבק הינו סביב השאלה איזו דרך פועלים גדולה הרבה יותר, היהודית העתיקה או שמא היוונית המתחדשת.
זו המעמידה את הרוחניות כבסיס לערכיה, אם זאת המציבה את החומריות כיסוד לבניינה.
הנל הסוגדת לפה, או גם הנל המכתירה את אותה הנשמה.
וכאשר ייחתם הרך הילוד הקטן והרך 'בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ',בכיו יעלה ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו"בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי"(יחזקאל ט"ז 6).