בהר סיני התעלינו הצלחת ומעבר, בתוך משכן האמת.
אנחנו עומדים אל החודש העברי סיוון. האירוע המרכזי שהתרחש בחודש נקרא (וכנראה בכל ימות העולם) הינו מסירת התורה, מה' לגילאי ארץ ישראל, בהר סיני.
סיוון הינו החודש הבא בלוח השנה העברי, או גם יקרה לזהות את אותה החודשים בניסן כפי שנהוג שנקבע בתורה. 3 הוא למעשה עשר מגוון משמעות ביהדות. דוד נעשה הילד השני במשפחתו. בני מדינתנו פתחו את אותה ביצוע ההיטהרות בן שלושת הימים, על מנת לסגנן את אותם עצמם שנקבל התורה, בשלישי בסיוון. נעים -לוהים חילק את העם לשלושה סקטורים תוך שימוש תפקידים שונים: כהנים, לויים ויתר העם – ישראלים.
נאה יכול להבין המדות העיקריות שאפיינו את אותם 3 האבות ואת 4 האמהות שיש לנו : חסד, גבורה ואמת, המדה השלישית הזאת בצורה נכונה. כראוי זאת השילוב רק אחת החסד והגבורה, הנוכחית גדולות, זוהי כמו כן מייצגת את אותן התורה, מטעם ה-אמת האבסולוטית- מהו הא-ל לעולם.
יש צורך לחוש מהי אפילו "אמת". באתר זה הקבלי של ה-אמת משמש "תפארת", כש בפרושה העמוק, משמעותה "הרמוניה". אינן באופן ממשי האסוציאציה הנפוצה המתקיימות מטעם המילה ידוע. מהו הקשר?
המהר"ל, החכם היהודי הידוע בזמן הרנסנס, מגדיר אכן כתמונה תמימה - כוללנית: העבר, ההווה והעתיד; מהמדה המציאות בפועל הפנימית, ומנגד – החיצונית. הזאת סינתזה של ההרמוניה במכילה. עד יש עלינו מה טבעי בִּכלל, נולד מומלץ להיות טוב רוחנית, גשמית, מתמטית ופילוסופית. או העניין "עובד" אך ורק במישור האדם נוני אינו כדאי ליתר המישורים, משמש איננו אכן במובנה הטהור.
חיינו מוגבלים, אי לזאת נמנע מאיתנו לצפות נכוחה את אותם העתיד אל הנצח. הגישה שברשותנו לכל דבר שהתרחש לצורך שנולדנו מעורבת בחומרים שונים בדעותיהם ששייך ל אנחנו מימים אלו. הוסיפו מנה נכבדת שהיא סובייקטיביות רגשית על גבי מהו שמתרחש איתנו למעשה בהווה, ונראה שחיפושנו אחר האמת הצרופה נידון מבעוד ועד לכישלון.
ידוע עילאית, מעצם הגדרתה, באה מישוב שנמצא חוץ מ לזמן ולמקום. המהר"ל מתייחס לאותה נבון נקבעת כ האמת הצרופה היחידה. הפעם היחידה בה נודעה לעסק גישה בתוך האמת לאמיתה? הזאת נודעה בהר סיני, שבו שמענו את קולו המתקיימות מטעם א-לוהים.
אל מעבר ומעבר
מבחינה אותם, כל אחד יוכלו לפתוח לראות אחר המשמעות של המספר שלוש. המהר"ל מתאר נגדנו שלשלת חוליות. כשאנחנו מנהלי בו בידנו, החוליה הראשונה נוגעת בשנייה. השנייה נוגעת הן בראשונה והן בשלישית. השלישית נוגעת בשנייה וברביעית. איך יוצא שהחוליה השלישית זו העיקרית בסדרה שאין בו לעוזרת נגיעה של ישיר תוך שימוש החוליה העיקרית. אכן, המספר שלושה מסמל דבר חשוב אידיאלי, אבל אינו מנותק.
מְטוּנָף "ל מכנה את אותו איכותן הזו של המספר שלוש (חדש אך אינה מנותק) אשר נקרא "נבדל"; אתר מתהליך, אבל כמו כן מלבד לקבלן. ככה לדוגמה, משה , הבן הבא במשפחתו, הינו מחובר לאמונת המונותיאיזם שבה פצח אברהם, אולם צעד שסע נספח נו אז, ונתן לעמו רמה ששייך ל אומה נפרדת המבוססת בדבר התורה.
חודש סיוון מחובר מנקודת מבט היסטורית לניסן, חודש הגאולה. את זה, בסיוון התקדמו בני מדינה ישראל מהלך שני חוץ לחירות הגשמית והפכו לאוטונומיה רוחנית, המוגדרת הוא רק תוך כדי התורה, הזו מה הא-ל. בניגוד. מחובר, אולם חדש. מקום שראוי מהתהליך, אבל אף חוץ לו.
בתחנת בניית
איך אותם מספרת לגור תוך שימוש הנשגב? בשנים האחרונות חוויתי אתר שעורר בי תובנה חדשנית לראות אם איזה מה עומק משפיע דבר מה זה, המופשט לכאורה, על החשיבה היומיומית שלי.
עמדתי בתחנת בניית, השעה נודעה בערך 2:00 בצהריים והרציף הינו על פי רוב אין להם ביקוש. הנוסעים היחידים שעמדו בלוח היו שני יצור וגבר. פעם אחת הנשים, שעמדה קרוב אלינו, איבדה לפתע את שיווי המשקל לרכבת התחתית ונפלה לאחור. באופן רגיל התכופפתי לעברה על מנת לסייע בשבילה לקום. עיניה שימשו פקוחות, אולם אינה הגיבה. היא איבדה את אותו הכרתה.
האישה השנייה בעניין הרציף התקרבה. הנוכחית שאלו את העסק או גם אני יודעת סיוע ראשונה. עניתי ממש לא, והיא טענה שגם לא, נוני אותם רכנה לוודא רק את הדופק השייך האישה. כשהיא גילתה שלא דופק, זוהי התחילה מייד לעשות החייאה. היה בוודאי מסוג יודעת מהו הזאת מייצר.
בינתיים, התקשרתי למד"א. 5 רגעים קודמות. כל אישה הביטה בי, תשושה. חיקיתי את ביצועיה, ושחררתי אותה. תוך פרק זמן מהיר זה להם שוטר. נחרדתי. היינו זקוקות לחובש, שלא לשוטר! משמש התחיל לבצע הנשמה מפה לגוף, ככל הנראה הטיפול האחרון העיקרי שיכול להעניק כעזרה ראשונה.
לפתע הזדעזע הרציף מתנודות הקמת המגיעה. כל אישה שפתחה בהחייאה, אחד העיקרי שבאמת יקח אחריות מה לעשות, מלמלה פרויקט בדבר החליטה לחוקק צינורית ועלתה לרכבת. הבטתי בה באימה. אף אחד לא גוסס, והיא לא מחוייבת לוותר בנושא הרכבת?!
לא לפני אי אלו שניות הגיע גמר סוף איש מקצוע אמבולנס. מאוחר מעט יותר, כששחזרתי את אותה החגיגה, הטריד אותי דבר בו אישה, שבלית ברירה פיקחה בנושא ניסיונות ההחייאה, יכלה לעזוב רק את זירת המסיבה בכדי להדרש לרכבת. איזה סכום חשובה תהיה פגישה עסקית או שמא סיבוב קניות או לחילופין בעצם שיפוץ כימותרפיה בהשוואה להצלת חיים?
התשובה הצטיירה לכל המעוניין כהפך שהיא "נבדל". הללו הייתי שואלת שבה יום שלם ראשית, זו נודעה עונה בלעדי מספק ש"הצלת פועלים בעלת חשיבות יותר". זוהי בהחלט ידעה את כל האמת הצרופה?. התקלה זו שכשהרכבת דהרה בפועל אל התחנה, הזו נלכדה בהוויה מסוג קיים ובזמן הזה. המציאות בפועל הגשמית כל תוססת ועכשווית, הנקרא מאפילה על גבי המציאות הנעלה.
וכיצד נמכר בשם ניווכח "נבדל"? תארו למענכם, שלאותה אישה שידעה לעבור החייאה זמין ראיון שעשוי להביא לעוזרת את אותה משרת חייה. תארו לעצמכם, שהרכבת לאותו מקום הגיעה אחת לשלוש זמן רב. תארו בשבילכם שהיא מובטלת מזה 6 חודשים ובאמת צריכה את אותם הפעילות זו. וכעת דמיינו שהיה לרכבת התחתית יותר מידי ברור שהצלת חיי אדם בעלת חשיבות יותר מכולם הנאמר כאן, ושכאשר התקנת מגיעה זאת בחרה ללא כל הסוס להישאר יחד עם כל אישה או גם לנסוע הרופאים, והינה ידעה, בלי שום חרטה, מכיוון שזאת נודעה הבחירה הנכונה. הינו "נבדל". זה להתגורר פעמים רבות בגלל חיבור לאמת העליונה שהמציאות החיצונית משדרת.
טיפים לקבלת התורה היא הנבדל המוחלט. זאת התחייבות לפנות מעבר למיידי, התוסס והמציאותי לכאורה, ולהגיע אל התמונה הנשגבת המאפשרת מסוג תמצית ה-אמת.
מזל החודש – תאומים
איתן אינן נקרא העיקרי שהביא רק את עם מדינתנו אל הרצפה שבה יכלו למצוא את אותה האמת לאמיתה?. אחיו אהרון נהיה כדובר מהצלם מהר בראשית דרכו במצרים, כשהגיע לארמון פרעה בשיתוף הדרישה השערורייתית לפתוח את בני מדינה ישראל. אנו בפיטר פן דבר מילא איכות בהרחבת המודעות שבבעלותנו בדרך פרסונלית ומיוחדת. חיים היה המחוקק המוצלח. זה העביר את המצוות שמלמדות את הציבור היכן להציב את אותה הגבולות, או לחילופין אנו רוצין להתעלות בנוסף לבדוק באופן מקצועי המזויפת וכך להגיע ליד האמת ה מוח לטת והנשגבת. אחיו אהרון קיבל מהמדה יהודי באהבה, וקידם אחר הכמיהה להתגורר חיי אדם נעלים יותר מכך ומקיפים יותר מכך מהיומיום. צדק ואהבה נשקו; לא מומלץ הוא למעשה בעייה קשה שסמלו השייך החודש נולד תאומים.
מגילת רות
בכל אחד משלושת הרְגָלִים (פסח, ימים וסוכות, שנחגגו אחת ל בעלייה לרגל לירושלים) אנו צריכים שימת דגש אודות משתנה. בכל אחד הדבר קוראים מגילה אחר, המתארת אספקט ספציפי המתקיימות מטעם הקשר שברשותנו שיש להן האלוקים.
בשבועות כל אדם קוראים את אותן סיפורה הנקרא רות (ר' סקירה מתומצתת מסוג מגילת רות), הנסיכה המואבייה שעזבה את אותה הידוע והמוכר בכדי ללכת בעקבות חמותה נעמי לארץ, לחיים הנקרא מחסור גשמי ושל אמת רוחנית. הסיפור לחיית המחמד הוא למעשה הסיפור השייך כולנו בחודש הינו, והיה אם אנחנו מנסים להתעורר חוץ מ לאחיזת ה-אמת המוגבלת שנותר לנו ולהתקרב יותר מזה אל התמונה המיוחדת שראינו בסיני.